פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 29.03.2024


מאת
פרופ' אורי מרינוב*


1. לאחר משבר הנפט של תחילת שנות ה 70 היה ברור לנו שעל ישראל להיכנס לשימוש בפחם כמקור עיקרי לאספקת אנרגיה. התלות בנפט הגולמי היוותה סכנה אמיתית למשק ולכן במסגרת עבודתי , כפי שצוינה למעלה, עשיתי כל מאמץ אפשרי כדי לעזור לחברת החשמל להקים את התחנות הראשונות. להערכתי הייתה לנו תרומה חשובה מאד לתהליך כולל הקמת נמל הפחם בחדרה שכל העוסקים בנושא( חברת החשמל, הרכבת, רשות הנמלים) התנגדו לרעיון .רק לאחר עבודה מאומצת הבינה חברת החשמל את היתרונות העצומים של הקמת הנמל ליד התחנה . הוכחנו שבדרישות הסביבתיות שלנו צדקנו, והקמת התחנה והנמל לא גרמו לנזקים מיוחדים לסביבה.
2. זה היה בשנות ה 70. ואולם המצב בשנות האלפיים השתנה לחלוטין. וקיימות היום סיבות לרוב, מדוע יש להתנגד להרחבת השימוש בפחם לייצור חשמל, הן בישראל והן בעולם כולו.
3. חשוב מאד להבין כי העולם עומד בפני שינויים סביבתיים חסרי תקדים. אין היום חילוקי דעות על כך כי תהליך ההתחממות, או אפקט החממה, הוא הגורם שישפיע יותר מכל גורם אחר על המצב החברתי, כלכלי, פוליטי וסביבתי של העולם. כל מערכות קבלת ההחלטות שלנו צריכות להיות מכוונות למטרה עיקרית אחת: להפחית בעוד מועד את פליטות גזי החממה, לפני שאקלים העולם מגיע למצב של הידרדרות ותופעות של היזון חוזר, אשר יזרזו בצורה משמעותית את התהליך.
4. לא זה המקום להיכנס להסברים ארוכים על התחזיות של המדענים העוסקים בנושא. מספיק אם אומר כי עלייה של יותר משתי מעלות בטמפרטורה הממוצעת של העולם, שתיגרם על ידי עלייה בריכוז פחמן דו חמצני, תביא לשינויים אקלימיים הרי אסון, שהעולם לא יידע כיצד להתמודד איתם.
5. אין ספק בכך שהפחם הוא הגורם מספר אחד לפליטות של גז זה. לכן אין זה מפתיע כי בכל העולם המערבי נשמעות טענות קשות כנגד הקמת תחנות כוח פחמיות חדשות. כך למשל, מדען בכיר מאד בממשל האמריקאי , פרופ' הנסן, ראש מעבדות גודארד של סוכנות החלל האמריקאית, שלח לפני כשנה מכתב אישי לראשי ממשלות גרמניה ואנגליה והפציר בהם שלא להקים תחנות פחמיות נוספות. המשך שריפת פחם עלולה להביא לדעתו תגובות קיצוניות באפקט החממה עד כדי סכנה לעתידו של כדור הארץ. אנגליה וגרמניה הפחיתו את השימוש בפחם מאז שנת 1990 בכמעט 50%.
6. זה נכון שלישראל יש תרומה שולית לנושא התחממות האטמוספרה. היא עדיין לא מחויבת להגבלות כל שהן על הפליטות וזאת מסיבות פוליטיות של ארגון האו"מ שלא כלל את ישראל בקבוצת המדינות המפותחות המחויבות לפי פרוטוקול קיוטו. אבל אין ספק שבוועידת קופנהגן, שתתכנס בחודש דצמבר הקרוב, תצורף ישראל לרשימת המדינות שתוטלנה עליהן מיגבלות. לישראל יהיו יתרונות כלכליים מובהקים כדי להיכלל ברשימה ולקיים את ההחלטות שתתקבלנה שם. החלטה על הקמת תחנה פחמית נוספת בשלב זה תסתור ואף תקשה על ישראל לעמוד ביעדים שיוטלו עליה.
7. אם כן מה היא החלופה. המשק זקוק לחשמל והשאלה כיצד ניתן לספק לו את הצרכים. בנקודה זאת חשוב מאד לזכור כי חלק מתחזיות הצריכה שמספקת חברת החשמל, אינן מדויקות . כך למשל בתחילת שנות ה 70 קבעה החברה, כדי לשכנע את המועצה הארצית בצורך בהקמת התחנה הפחמית הראשונה, כי בשנת 2000 תגיע הצריכה לרמה של 20,000 מגוואט. אין צורך לפרט כי כיום, בשנת 2009 יש לחברה כושר ייצור של 11,000 מגוואט בלבד.
8. אבל נניח לרגע שהתחזיות של החברה השתפרו במשך השנים והיא באמת תזדקק לכושר ייצור גבוה כפי שהיא טוענת. השאלה מדוע לעשות זאת בפחם?
9. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שאלה את השאלה הזאת כבר לפני מספר שנים. כידוע כל תכניות הפיתוח במדינה מכוונות על ידי תכנית מיתאר ארציות. כך בכבישים, רכבות, נמלים, בתי עלמין, אתרי סילוק פסולת ועוד. לא כך הדבר בכל הנוגע לתחנות כוח. עד היום תכנית המיתאר הארצית 10 לתחנות כוח, בנויה טלאים טלאים וכל תחנה מוקמת על פי תכנית מיתאר ארצית חלקית, ברמה מפורטת לתחנה או חלק מתחנה.
10. לכן החליטה המועצה כבר בתחילת שנות ה 2000 , להכין תכנית אב למשק האנרגיה שתשמש כבסיס להכנת תכנית מיתאר ארצית כוללת. להכנת התכנית נבחרו מיטב העוסקים בנושא בארץ והכנתה נמשכה כשנתיים. בסופו של דבר , התכנית שהוגשה לא זכתה לדיון רציני והיא מונחת על המדפים, כאבן שאין לה הופכין.
11. אחת הסיבות לכך הייתה העובדה כי התכנית שדנה בכל ההיבטים האפשריים של נושא אספקת וצריכת החשמל בישראל, המליצה לא לקבל החלטנה מידית על הקמת תחנה פחמית נוספת אלא לדחות את ההחלטה לפחות לשנתיים, כדי לבחון מחדש את הנושא לאור ההתפתחויות במשק העולמי והארצי. " יש לבחון בשנית , תוך זמן קצר, את הצורך בהקמת התחנה הפחמית ( תחנה D ) בעיתוי המתוכנן ואין הכרח לאשר כיום את הפרויקט......היה ובטווח של שנתיים ייחתם חוזה לרכישת גז טבעי מגורם משמעותי.... הרי שהקמתה של תחנה כזו עשויה להתברר כשגיאה שתרחיק את ישראל ממימוש יעד האנרגיה". ( מתוך תכנית האב ). אני ממליץ מאד לכל מי שיעסוק בקריאת ההתנגדויות לתחנה, להעמיק בקריאת תכנית האב כיוון שיש בה תשובות לשאלות רבות שעולות כיום על הפרק.
12. בין השאר המליצה תכנית האב על הכנת תכנית מקיפה לחסכון באנרגיה. אם יש מחדל אמיתי בנושא האנרגיה בישראל, הוא העדר של תכנית מקיפה המיושמת לחיסכון בחשמל. אין צורך להכביר מילים כדי להבהיר שכל מגוואט חשמל שנחסך, יש לו יתרונות עצומים הן בחסכון במשאבים כספיים והן במניעת זיהום סביבתי.
13. לפני מספר שנים ביקשתי ידיד אישי שלי, ששימש מנכ"ל ויו"ר של חברות חשמל רבות בארה"ב, להגיע ארצה ולייעץ לנו במהלך הכנת תכנית האב. לאיש הזה יש קבלות ברורות על הצלחתו להביא מדינות שלמות, לחסוך אנרגיה ועל ידי כך למנוע הקמת תחנות כוח חדשות. למרות כל מאמצי, לא הצלחתי להפגיש את האיש הזה אם אדם בעל השפעה בחברת החשמל. הם לא היו מעוניינים לשמוע על תכניות ומאמצים של מכ"ל חברת חשמל, כיצד ניתן למנוע הקמת תחנות חדשות. הם אמנם לא מפרסמים עכשיו את הסיסמא-יותר חשמל פחות עמל- אבל לא עושים דבר כדי לשכנע את הציבור לחסוך.
14. אם הייתי יכול להמליץ להם או למשרד התשתיות הלאומיות, הייתי אומר להם לקחת את האנשים הטובים ביותר של חברת החשמל ולהפקיד בידיהם משימה של ביצוע תכנית לחסכון באנרגיה של עד 20%. חסכון כזה יכול לייתר תחנה של 2000 מגאוואט.
15. המלצה שנייה של תכנית האב הייתה כאמור לדחות את ההחלטה על הקמת התחנה. אין צורך לומר כי לאף אחד מהאנשים שהכינו את תכנית האב, לא היה מושג כי אנו עומדים בפני גילוי של שדות גז חדשים. אולם הדבר קרה. לישראל יש עכשיו כמויות מוכחות של גז טבעי המאפשרות הקמת תחנות נוספות המופעלות בגז.
16. כידוע יש כיום תכניות מאושרות להקמת תחנות המופעלות בגז טבעי בהיקף של כ 7000 מגאוואט. הסיבה היחידה שתחנות פרטיות עדיין לא הוקמו, היא הבירוקרטיה הישראלית הידועה, שלא מאפשרת לגופים פרטיים להקים תחנות בקנה מידה גדול. הרגולציה הממשלתית מנעה עד כה את הקמת התחנות ועם גילוי שדות הגז החדשים נוצר מצב אבסורדי: יש חברות שיש להם גז ישראלי אך נדרשות השקעות גדולות כדי להביא אותו לידי שימוש. לשם כך הן זקוקות לחוזי אספקה שיבטיחו להם את כיסוי המימון הנדרש לכך. יש חברות שיש להם תכניות מאושרות להקמת תחנות אבל בין השאר הן לא יכולות להביא לידי סגירה פיננסית עם הבנקים, כיוון שהן לא יכולות להראות חוזי אספקה.
17. ושוב אם אני יכול אני מציע כי גורם ממשלתי בכיר ( משרד התשתיות) יושיב את כל האנשים האלה מסביב לשלוחן אחד ולא ייתן להם לקום עד שייצא עשן לבן שיאפשר להם להתגבר על המחדל הנוראי הזה ולהסיר את החסמים הרגולטורים.. אחרת אנחנו עוד יכולים למצוא את עצמנו במצב בו נמשיך לייבא מיליוני טונות של פחם מכל רחבי העולם בעוד שכאן במרחק של כמה ק"מ ,יש לנו גז טבעי לא מנוצל או במקרה הגרוע עוד יותר נשלח למדינות אחרות.
18. בהודעה שנמסרה לעיתונות בחודש יולי 2009 נאמר כי "אושר מיתווה שפותר באופן מהותי את החסם להקמת תחנות כוח פרטיות כמענה לצרכי הפיתוח של משק החשמל הישראלי. גיבוי של המדינה יסלול את הדרך ליצרני חשמל פרטיים לקבל מימון בנקאי לצורך הקמת תחנות כוח פרטיות......במשרדי הממשלה מעריכים כי בשלוש השנים הקרובות יוקמו תחנות בהספק של 2000 מגוואט." אם הודעה זאת נכונה הרי אין כל צורך בהקמת תחנה פחמית חדשה, שזמן הקמתה יארך לפחות 5 שנים, לאחר אישור התכנית.
19. העמדה הרשמית של חברת החשמל ולצערי הרב של משרד התשתיות היא, שאסור לנו להסתמך מבחינה אסטרטגית על אחוזים גבוהים של גז כחלק מסל הדלקים. בדיון על סל הדלקים מביאים מיד את הסיכונים הביטחוניים של בעיות אספקה ממצרים, אפשרויות של פגיעות בצנרת ועוד. אין ספק שיש כאן בעיה חשובה שיש לקחת אותה בחשבון. אחד הפתרונות הוא למעשה הקמת מערכת לקליטת גז נוזלי (LNG ) אשר תאפשר אספקת גז מכל העולם. תכנית להקמת מתקן כזה נמצאת בהכנה ויש לקדם אותה במהירות המרבית. מתקן כזה נותן תשובה לשאלת אמינות האספקה ממקורות מצריים, פלסטיניים או אף ממקורות ישראלים של גז.
20. זאת ועוד. בחודש יוני 2008 הסביר שר התשתיות דאז, כי בתוך כמה חודשים ייחתם חוזה עם חברת גזפרום הרוסית לאספקת גז בהיקף של 4 מיליארד מ"ק כמות שיכולה להגיע עד 10 מ"ק. כלומר יש מקורות גז נוספים בעולם ולא חייבים להישען רק על המקורות הקיימים.
21. נהוג לומר כי הפחם נמצא בעולם בכמויות כמעט אין סופיות ולכן חשוב להסתמך עליו מבחינה אסטרטגית. נראה כי גם הנחה זאת אינה נכונה. בספר שפורסם לאחרונה והנקרא Blackout- Coal, climate and the last energy crisis נכתב כי בקצב הנוכחי של שימוש בפחם, העתודות יספיקו רק עד סוף המאה הזאת. על פי הספר הזה, שיא הכרייה יגיע בעוד 20 שנה ואחר כך תתחיל האספקה לרדת. הפחם שהיה זול ונגיש לכרייה אזל, ועכשיו מפתחים מיכרות שיותר ויותר קשה להגיע אליהם, כך שיותר ויותר אנרגיה מושקעת בחיפושים, בכרייה ובהובלה של הפחם.
22. התומכים בשימוש בפחם מזכירים כל הזמן טכנולוגיות חדשות להגברת הנצילות ולתפיסת גזי הפליטה ואחסונם בקרקע. טכנולוגיה זאת לא תהיה זמינה וזולה מספיק לפני 2035 והשימוש בשיטות להגברת הנצילות יעלו את צריכת האנרגיה של התחנות עצמן. שתי התפתחויות אלה ידרשו יותר ויותר פחם כדי לספק את אותה כמות חשמל. המסקנה העיקרית של הספר הזה היא : It is renewable or nothing. כלומר אנרגיה חלופית מתחדשת או שום דבר.
23. לפחם כמקור אנרגיה יש חסרונות רבים מעבר לנושא ההשפעה על האקלים. השימוש בפחם מחייב שורה ארוכה של פעולות שיש להן השפעות סביבתיות ,חברתיות וכלכליות שליליות. את הפחם צריך לכרות, להוביל למרחקים ארוכים ולאחסן. הערך הקלורי שלו נמוך כמעט בחצי מזה של הגז והנצילות שלו נמוכה. רוב האנרגיה הנוצרת בשריפת פחם מגיעה בסופו של דבר לים . לעומת זאת הנצילות של תחנות המופעלות בגז יכולה להגיע עד 70%. תחנה פחמית מוקמת על שפת הים, זמן ההקמה שלה ארוך והיא מוסיפה עוד כוח לגורם מונופוליסטי השולט למעשה במשק. הקמת הרבה תחנות כוח קטנות ומבוזרות מפחיתה ובעתיד אולי אפילו תחסל, את המונופול הזה.
24. עד עכשיו עסקתי בעיקר ביתרונות של הגז הטבעי על פני פחם בעיקר מבחינת ההשפעות על האקלים. אבל לתחנה פחמית יש השפעות שליליות נוספות. אחת מהן היא נושא זיהום האוויר.
25. תחנה פחמית פולטת פי 2 יותר CO2 מאשר תחנה המופעלת בגז, פי חמש יותר חד תחמוצת הפחמן, פי 4 יותר תחמוצות חנקן, פי 2000 יותר כספית וכן חלקיקים. זה נכון שעד עתה לא נרשמו חריגות מתקני איכות האוויר הנגרמות על ידי תחנות כוח. אולם חשוב לזכור כי ככל שעובר הזמן אנו מגלים ממצאים חדשים.בארה"ב חישבו ומצאו כי הכספית פוגעת ב 20% מהנשים בגיל הלידה, גורמת ל 23000 מקרי מוות וגורמת לנזקים של 160 מיליארד דולר.
26. במחקר חדש שפורסם בחודש אוגוסט 2009 בעיתון העוסק בבריאות ילדים, נמסר כי קיים מתאם בין עלייה בזיהום אוויר בעיר וירידה ברמת האינטליגנציה של ילדים . המחקר נערך מתקופת ההיריון ועד גיל 5 כשהאימהות נושאות מכשירי ניטור אוויר אישיים. בגיל 5 הילדים עברו מבחני IQ . ילדים שהיו חשופים לרמות גבוהות יחסית של הידרוקרבונים, הנפלטים משריפת דלקים מאובנים, הראו ירידה באינטליגנציה בהשוואה לאלה שהיו חשופים פחות. אחד החשודים בגרימת הירידה ב IQ הייתה חשיפה לרמות נמוכות של כספית.
27. בחוות הדעת הסביבתית שהכין היועץ הסביבתי של הות"ל, נאמר בנושא זיהום האוויר כדלקמן: "כושר הנשיאה של אוכלוסיית אזור הדרום סביב תחנת הכוח רוטנברג את זיהום האוויר ומידת הפגיעה הבריאותית נמצאים על סף הקיבולת". " לא מן הנמנע שתוספת זיהום תפגע בציבור" .ההחלטה באשר לסוג הדלק שיש להשתמש בו ( פחם או גז) נעשתה משיקולים של תמהיל דלקים, עלויות, אמינות, והיבטים גיאופוליטיים. שיקולים סביבתיים לא הובילו בהחלטה זו".אין צורך להוסיף דבר על משפטים אלה.

28. החלטה על הקמת תחנה פחמית נוספת תשדר מסרים מובהקים כדלקמן:
- לא לחסכון
- לא למחקר ולפיתוח
- לא לאימוץ טכנולוגיות חדשות
- לא ליצרנים הפרטיים
- לא לשמירה על בריאות הציבור
- כן לאינטרסים של חברת החשמל ועובדיה.

לסיכום:
ההחלטה על הקמת תחנה פחמית נוספת בישראל תשרת אך ורק את האינטרסים של חברת החשמל ועובדיה. היא עומדת בניגוד לכל הגיון כלכלי, סביבתי, בריאותי וחברתי. היא סותרת את הצורך בחיסכון באנרגיה, היא מנציחה טכנולוגיה של המאה ה 19 תוך שימוש בפחם הגורם נזקים לאקלים העולם ולבריאות התושבים. אם תתקבל תהווה נקודת שפל בהחלטות מוסדות התכנון והבנייה. למדינה יש משאב גז מוכח והיא במו ידיה רוצה או להזניח אותו או להעבירו לידים אחרות. כל מדינה בעולם הייתה שמחה להגדיל את המקורות העצמיים שלה באנרגיה ולא להסתמך על מקורות חוץ. כאן אנו הולכים לעשות בדיוק ההפך.

המלצות:
1. יש לדחות את ההחלטה על הקמת התחנה הפחמית למספר שנים.
2. יש לעשות את כל הנדרש כדי לאפשר לגופים פרטיים ולחברת החשמל להקים תחנות כוח המופעלות בגז בלוח זמנים קצר ככל שניתן.
3. יש להטיל על חברת החשמל להפעיל תכנית לאומית לחסכון באנרגיה עד לרמה של 20%.
*פרופ' אורי מרינוב היה המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה ושימש כראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה של אוניברסיטת חיפה. כיום בעל חברה לייעוץ בנושאי סביבה.






מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy