פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 29.03.2024


מחיר חבית נפט גולמי בשבוע האחרון

בשבועות האחרונים, אי הוודאות בנוגע לעתיד הכלכלה העולמית היא התחושה השלטת בשוק, וכאשר זו פוקדת, השווקים נכנסים לסחרור. הפסיכולוגיה מפנה את המשקיעים במצב כזה לעבר קרקע יציבה, וזו לא כוללת את שוקי הסחורות או המניות. איתותים לכך קיבלנו מזירת המט"ח בה נרשם ייסוף בשער הדולר וביין היפני הנתפסים כמטבעות דפנסיביים, וכמובן משוק האג"ח הממשלתי בארה"ב בו נרשמה ירידת תשואות.
דו"ח המלאים השבועי, המפורסם ע"י סוכנות האנרגיה האמריקאית, העיד אומנם על ירידה והתכנסות מלאי הנפט הגולמי לרצועת ממוצע 5 השנים האחרונות, שבוע שני ברציפות, לאחר ששהה מעל לטווח זה מתחילת השנה, אך מנגד נרשמה עלייה במלאי התזקיקים (ראו הרחבה בהמשך) כתוצאה מרמת ביקושים נמוכה ביחס לשנה שעברה (12.3%-).
אחד הגורמים שמנע ממחיר החבית לרדת עוד יותר היה פרסום התחזית של סוכנות האנרגיה הבינ"ל, בה צוין כי הסוכנות צופה שצריכת הנפט העולמית, בשנה הבאה, תעלה ב-1.4 מיליון חביות ליום, או 1.7%, ל-85.2 מיליון חביות ביום. הסוכנות צופה כי הצמיחה תתרכז במדינות המתעוררות מחוץ למדינות ארגון ה- OECD.
השבוע, עיני המשקיעים יהיו נשואות לעבר דוחות הרווח של החברות והם אלו שיכתיבו את כיוון המסחר. מלבד אלו, נתוני מאקרו חשובים מארה"ב כדוגמת נתוני המכירות הקמעונאיות (יפורסם היום בשעה 15:30 שעון ישראל) ונתוני הייצור התעשייתי (יפורסם ביום רביעי 16:15) צפויים להשפיע על המסחר.
לפני שאנו מסיימים לכתוב ולהפיץ את הסקירה, אנו מבקשים לעדכן, כי פרסום דוחות טובים מן הצפוי עבור ג'ונסון & גונסון ועבור גולדמן זאקס, כמו גם עליה במדד הליבה של מדד המחירים ליצרן, באים לידי ביטוי בעליה במחיר הנפט הגולמי לרמה של 61.37 דולר לחבית.


<!--[if !vml]-->

מלאי הנפט הגולמי המסחרי (בניכוי SPR ) ירד בשבוע הנסקר ב- 2.9 מיליון חביות לרמה של 347.3 מיליון חביות. רמת המלאי גבוהה ב- 17.8% מרמת המלאי בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הירידה השבועית מוסברת בחלקה על ידי ירידה ביבוא הנפט הגולמי לארה"ב בשבוע האחרון.

מלאי הדלק לכלי רכב עלה ב- 1.9 מיליון חביות, לרמה של 213.1 מיליון חביות (עליה של 1.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד). הביקוש לדלק במהלך ארבע השבועות האחרונים נאמד ב- 9.2 מיליון חביות ליום, עלייה של 1.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. העלייה במלאי הדלק לכלי הרכב מוסברת על ידי גידול בהיקף היבוא. היקף היבוא בשבוע האחרון גבוה ב- 23.3% בהשוואה לשבוע קודם,
וב- 8.6% בהתבסס על נתון המבצע ממוצע של 4 שבועות אחרונים (מחליק תנודתיות כמו זו שנרשמה בין השבוע הקודם לנוכחי).

ניצולת בתי הזיקוק ירדה ב- 0.2 נקודת אחוז ל- 86.8%. בממוצע יומי, זיקקו בתי הזיקוק 15 מיליון חביות ביום, כמות הזהה לזו שנמדדה בשבוע שעבר.

מלאי הנפט האסטרטגי נשאר ללא שינוי מהשבוע שעבר ברמה של 723.4 מיליון חביות.



בספירה האחרונה שביצעה סוכנות Baker Hughes, צוין כי מספר מתקני הקידוח עלה
ב- 2.2% (5 מתקנים). מספר התקנים הפעילים הסתכם ב- 234 ומשקף ירידה של 36.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מינוס 136 מתקנים).

עקום החוזים העתידיים על חבית נפט גולמי מסוג WTI
בדולרים, נכון ל- 13/07/2009


העקום מייצג את מחירם של החוזים על חבית נפט, החל מהחוזה למסירה בחודש אוגוסט 2009 ועד לדצמבר 2017. בגרף המצורף בחרנו להשוות את המחירים שבהם נסגר שבוע המסחר האחרון (הגרף הלבן) לאלו שנסגרו ביום 11/06/09 (הגרף הירוק), אז טיפס מחירה של החבית לשיא מתחילת השנה של 73.48$. ניתן לראות שהעקום ירד לכל אורכו אך בחלקו הקצר ירד בצורה חדה יותר. הפעילים בשוק מצפים לנתונים שיעידו על יציאה מהמיתון ועלייה בביקושים. כל עוד אלו משתהים, אין הצדקה בטווח הקצר למחיר חבית מעל 70$, כפי שכתבנו לא פעם בעבר, עם זאת, בשוק ממשיכים להעריך, כי הנתונים המשופרים יגיעו בעתיד וימשכו את מחיר החבית כלפי מעלה, כפי שמשקף הקונטנגו.

אופ"ק: תחזית צמיחת הביקושים לנפט 2013-2009, ועד 2030

קרטל אופ"ק פרסם בשבוע שעבר את סקירת האנרגיה השנתית, בה צוינו מספר נתונים מפתיעים.
בפתיח לתחזיות, מציינים בקרטל אופ"ק, כי התחזיות שבוצעו לגבי הטווח הבינוני והארוך לוקחות בחשבון הנחות שונות בנוגע לפוטנציאל העומק והאורך של המיתון הכלכלי העולמי. כלכלני הקרטל מציינים, כי קיימת תפיסה מתמשכת לפיה המיתון הכלכלי יהיה בצורת האות U, וכי ההתאוששות תצבור תאוצה באופן מתון בלבד. למרות כי עוצמת ועיתוי ההתאוששות נותרו לא ודאיות, עבור התסריט המרכזי הונח, כי סוף 2009 תייצג את תחתית המחזור הנוכחי, עם התכווצות של ממש בפעילות הכלכלית העולמית. ב- 2010 תתחיל ההתאוששות הכלכלית, אך היא תהיה מתונה, ותצבור תאוצה רק ב- 2011.
ב- 2012 מניחים כלכלני הקרטל, כי הצמיחה הכלכלית תחזור למגמה הארוכה.
על פי התחזית לטווח הארוך של הקרטל, המתבססת גם על גידול אוכלוסין ושיפור בפריון, צפויה צמיחה חזקה יותר באזורים ובמדינות המתפתחות (DC's), בעיקר בסין ובדרום אסיה, אשר צפויות לצמוח בשיעור ממוצע לשנה של 6.3% ו- 4.7% בהתאמה, על פני השנים 2030-2009. קצב הצמיחה הממוצע לשנה למשק העולמי כולו, צפוי לעמוד על 3.0% בטווח זמן זה. הערכות אלו נמוכות בהשוואה לתחזית שפורסמה לפני שנה. מדינות ה- OECD צפויות לצמוח בממוצע לשנה בתקופה זו בקצב של 1.7% בלבד, בעוד המדינות המתפתחות צפויות לצמוח בקצב שנתי של 4.5%.
על רקע זה, אין להתפלא, על כי סין צפויה כמעט לרָבֵּע את התמ"ג לנפש שלה, עד 2030.

התמ"ג לנפש ב- 2008 והצפוי ב- 2030



מוצרי אנרגיה (נפט ותחליפים)

תחת כל התסריטים שהונחו, מציינים כלכלני הקרטל, כי השימוש במוצרי אנרגיה (נפט ואחרים) צפוי לגדול. בתסריט המרכזי, הגידול הינו בשיעור של 42% בין 2007 ל- 2030. המדינות המתפתחות יספקו את מרבית הגידול בשימוש, על רקע גידול מהיר יותר בשיעורי צמיחת התמ"ג והאוכלוסייה שלהן. לשים לב, כי תחזית זו, אופטימית ככל שתיראה, הינה נמוכה בהשוואה לזו שפורסמה בסקירה השנתית לפני שנה.
בהתייחסות לפי מוצרי אנרגיה שונים גורסים כלכלני הקרטל, כי האנרגיה הגרעינית תצמח בקצב מהיר משהוערך לפני שנה, והאנרגיה ההידרואלקטרית צפויה להתרחב אף היא. עם זאת, טוענים הכלכלנים, כי האנרגיה שמקורה במאובנים (כולל נפט כמובן), תוסיף לספק את מרבית צרכי האנרגיה העולמיים, ותתרום למעלה מ-80% מהיצע האנרגיה בתקופה זו. נפט יוסיף לשמש בתפקיד מפתח לאורך השנים עד ל- 2030.

ההיצע העולמי של מוצרי אנרגיה צפוי להמשיך ולגדול כדי לספק את הביקושים

נפט גולמי

בהתייחס לטווח הבינוני, מציינים כלכלני הקרטל, כי הביקוש לנפט יוסיף להיות מושפע מההנחות לצמיחה כלכלית מתונה. הביקוש לנפט של מדינות ה- OECD צפוי לרדת
מ- 47.5 מיליון חביות ליום ב- 2008 ל- 45.5 מיליון חביות ליום ב- 2010, ולהישאר ברמה זו עד 2013. המקור העיקרי לתוספת הביקוש לנפט בשנים אלו, יהיה גם במקרה זה, במדינות המתפתחות, כאשר התוספת לביקוש צפויה להיות נמוכה יותר בשנתיים הקרובות (2011-2010), ולהשתפר ב-2012, כאשר הצמיחה צפויה לחזור לפוטנציאל.

פערים בצריכת הנפט: OECD מול DC's, 2013-2009


אם ב- 2008 היווה הביקוש מהמדינות המתפתחות 38.5% מסך הביקוש, הרי שב- 2013 הוא צפוי לעמוד על 42.2%.

בהתייחס לטווח הארוך, מציינים כלכלני הקרטל, כי הביקוש לנפט יעלה ב- 20 מיליון חביות ליום בשנים 2030-2008, לרמה של 106 מיליון חביות ליום, לעומת תחזית לעליה לרמה של 113.3 מיליון חביות בשנה זו, בסקירה שפורסמה לפני שנה. לשים לב, כי הביקוש מהמדינות המתפתחות צפוי לגדול ב- 23 מיליון חביות בין השנים 2030-2008, 80% ממנו – בשל גידול בביקוש של אסיה המתפתחת. הביקוש של מדינות ה- OECD ירד בתקופה הזו, לאחר שהגיע לשיא ב- 2005.

הגידול בביקוש לנפט, 2030-2008

עם זאת, השימוש במדינות אלו באנרגיה לנפש, ובדגש על צריכת נפט לנפש, יישאר נמוך בהשוואה לעולם המפותח, כך שהפוטנציאל להמשך גידול בביקושים קיים. באופן ספציפי, השימוש בנפט לנפש בצפון אמריקה ב- 2030 יהיה עדיין גבוה פי 10 מהשימוש לנפש בדרום אסיה.

צריכת הנפט לנפש הצפויה ב- 2030




מחיר ומלאי הגז הטבעי השבוע
במהלך המסחר אמש, חזר מחיר החוזה לשפל בו נסחר בחודש אפריל, 3.25$ למיליון Btu, מחיר הנמוך ב- 76% לעומת מחירי השיא שאליו הגיע החוזה בחודש יולי 2008.
ביום חמישי האחרון, פרסמה סוכנות האנרגיה האמריקאית את נתוני מלאי הגז הטבעי השבועי. הדו"ח העיד על הצטברות של 75 Bcf לעומת צפי לעלייה בסדר גודל של 85 Bcf. היה זה השבוע השלישי ברציפות, בו נתוני המלאי יוצאים נמוך מהתחזיות. לכאורה, היינו מצפים שהנתונים ייצרו לחץ מחירים כלפי מעלה, אך המערבולת שדנו בה בפרק הסוקר את המסחר בנפט, ביקרה גם במסחר על חוזי הגז. החששות מפני יציאה איטית מהמיתון והמשך ירידה בביקושים הובילו את הטון והורידו את מחיר החוזה בכ- 5%.
סוכנות האנרגיה האמריקאית פרסמה בשבוע שעבר כי היא צופה שמחיר החוזה יישאר מתחת לרף ה- 4$ עד סוף השנה, זאת בעקבות עודף היצע הגז הנובע משיפורים טכנולוגים בענף המסייעים להגדיל את ניצולת מאגרי הגז. תחזית הסוכנות לגבי מחיר הגז הממוצע לשנת 2010 עומדת על 5.93$ למיליון Btu, זאת בהינתן עלייה בשיעור צמיחת התוצר בארה"ב וחזרת הביקושים מצד סקטור התעשייה.
מלאי הגז הטבעי בארה"ב


על פי הדו"ח האחרון של ה- EIA, המסקר את רמת מלאי הגז הטבעי בארה"ב, עלה נפח הגז המאוחסן
ב- 75 Bcf והסתכם ב- 2,796 Bcf גז טבעי. מן המספרים עולה כי המלאי הנוכחי גבוה ב- 601 BCF (27.4%) לעומת שנה שעברה וכן גבוה ב- 452 Bcf (19.3%) מממוצע 5 השנים האחרונות.


מספר מתקני הקידוח השבוע ירד ב- 2.3% (16 מתקנים). מספר המתקנים הפעילים הסתכם ב- 672 ומשקף ירידה של 56.5% (מינוס 872 מתקנים), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

עקום החוזים העתידיים על חוזי Henry Hub, 24 חודשים
(בדולרים, נכון ל- 13/07/2009)
העקום מייצג את מחירם של החוזים על הגז הטבעי, החל מהחוזה למסירה בחודש אוגוסט 2009 ועד לדצמבר 2021, נכון לאתמול (קו לבן) ונכון למועד בו מחיר הגז הגיע לשיא לאחרונה.






סוכנות האנרגיה האמריקאית פרסמה בתחזיותיה האחרונות כי הביקוש לגז יסתכם בשנה הבאה ב- 62.1 Bcf, ירידה של 2.3% לעומת השנה שעברה. מבין קבוצות הצרכנים העיקריות, ענף התעשייה צפוי להקטין את צריכת הגז השנתית ב- 8.2%.

צינור הגז עוקף רוסיה, "נאבוקו", יוצא לדרך
ראשי הממשלות של טורקיה, הונגריה, רומניה, בולגריה ואוסטריה חתמו באנקרה על הסכם שיאפשר את הקמת הצינור, אשר יזרים גז טבעי מאגן הים הכספי למרכז אירופה ויעקוף את רוסיה, שהייתה עד כה ספקית הגז הגדולה לאזור. אי היציבות הפוליטית בין רוסיה לאוקראינה, שהסתיימה במספר שיבושי אספקה לעבר אירופה, העלתה לראש סדר העדיפויות את הצורך בנתיב ההובלה החדש העוקף את שתי היריבות.
השלמת הפרויקט מתוכננת לשנת 2014 ועלותו מוערכת בכ-11 מיליארד דולר. על פי התכנון, הצינור יוביל גז מאזרבייג'אן דרך גאורגיה וטורקיה ומשם יתפצל למדינות אירופאיות (ראו התרשים המצורף). הצינור מתוכנן לעבור גם דרך מדינות הבלקן שעד כה היו תלויות לחלוטין באספקת הגז הרוסי. כיום שותפות בפרויקט חברות OMV האוסטרית, MOL ההונגרית, טרנסגאז הרומנית, בולגרגז הבולגרית ובוטאס הטורקית. הצינור יתפרס על פני 3,300 קילומטר ויפחית את התלות של אירופה ברוסיה.


אופ"ק: תחזית צמיחת הביקושים לגז 2013-2009, ועד 2030
בסקירה השנתית שפרסם קרטל אופ"ק, קיימת התייחסות גם לנושא הגז הטבעי.
כלכלני אופ"ק מציינים, כי הביקוש לגז הינו מהמגוונים ביותר שיש בשוק האנרגיה. בעוד הביקוש לגז כחומר גלם לייצור חשמל מציין את החלק הגדול ביותר, קיים גם ביקוש גדול לגז לתעשייה, ולשימוש ביתי או לחקלאות, לצרכי בישול וחימום.
כלכלני הקרטל מציינים, כי הביקוש לגז כחומר גלם לייצור חשמל עמד במדינות ה- OECD בשנות ה- 70' על 20% מסך צריכת הגז, אך נתון זה הכפיל את עצמו כעת. תבנית דומה נצפית כעת במדינות המתפתחות.
קרוב ל-3/4 מרזרבות הגז מצויות או במדינות החברות באופ"ק או ברוסיה, כפי שניתן לראות בגרף משמאל. הגרף מימן מציין את 10 צרכניות הגז הגדולות בעולם.

מיקום רזרבות הגז (משמאל) כנגד מיקום הביקוש לגז (מימין), נתוני 2008


על פי התסריט המרכזי, התפתחות הביקוש לגז מ-1960 ועד 2030, מצביעה על צפי לגידול מוגבל בביקוש לגז מארה"ב, הצרכנית מספר 1 בעולם. במערב אירופה ובפסיפיק OECD עלה הביקוש לגז בשני העשורים האחרונים בשיעור ניכר, עם שיעור גידול שנתי ממוצע של 3.2% ו- 4.3% בהתאמה, לאורך השנים 2007-1990. בעוד יש לצפות לגידול מסוים נוסף בביקוש לגז, הוא צפוי להיות מתון בהשוואה לתקופה זו. לאור האמור, סך הביקוש לגז של מדינות ה- OECD צפוי לגדול לאורך כל התקופה (עד 2030) ב- 5% בלבד.
לעומת זאת, הביקוש לגז מצידן של המדינות המתפתחות, צפוי לגדול בקצב מהיר. קצב הגידול צפוי להיות נמוך בהשוואה לקצב הגידול הממוצע בשני העשורים האחרונים, בעיקר בשל ההאטה בקצבי הגידול, אך גם משום שקצב הגידול המרשים נבע מרמות בסיס נמוכות. מדינות אלו צפויות להציג גידול ממוצע לשנה בביקוש לגז של 4.2%. זה אומר, שב- 2020, צריכת הגז של המדינות המתפתחות תעבור את זו של מדינות ה- OECD



כמות הגז "בתמר" התבררה כגבוהה ב- 26% מהציפיות הקודמת
חברת נובל אנרג'י האמריקאית דיווחה כי לאחר קידוח אימות נוסף שהתבצע באתר תמר 2, עלו הערכות בנוגע לנפח עתודות הגז במאגר ב 26% מהצפוי ומסתכמות ב- 178 BCM. נציגי השותפות מסרו כי המאגר יוכל לתת מענה לכל צרכי הגז של ישראל למשך 20 השנים הבאות וכי השותפות יפעלו בכדי להביא את הגז לשימוש המשק כבר בשנת 2012.
להערכת השותפות, עלויות פיתוח המאגר ינועו בין 1.5 ל- 3 מיליארד דולר וקצב ההפקה והיקף ההשקעות יקבעו לפי רמות הביקושים.

קלינטק

חוק ההסדרים דן בתמריצים נוספים לענף הקלינטק
ועדת הכספים של הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים למשק, אישרה בשבוע שעבר את סעיף ההטבות לחברות מענף הקלינטק. התיקון לחוק נוגע לחברות המייצרות טכנולוגיה בתחום האנרגיות המתחדשות, או לאלו המייצרות רכיבים למתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות - אלו יזכו להטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון .
לפי התיקון לחוק, תעניק המדינה פטור ממס הכנסה וממס דיבידנד לחברות אלה למשך עשר שנים במטרה לתמרץ את פעילות המחקר והפיתוח בתחום האנרגיות המתחדשות בישראל.


הרשויות מקדמות הקמת 3 תחנות כוח סולאריות בחבל אילות
המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה על הכנת תוכנית מתאר ארצית להקמת 3 תחנות כוח סולאריות באזור התעשייה תמנע. תחנות הכוח הסולאריות יתפרשו על שטח של
כ-5,300 דונם ויוקמו בסמוך למכרה הנחושת בתמנע. הספק כל אחת מהתחנות יעמוד על 75-50 מגה ואט.
אזור הנגב הפך לאחרונה למוקד תעשיית הקלינטק בארץ ולמעשה ישנן שתי תוכניות נוספות שהחלו כבר לרקום עור וגידים. האחת- הקמת תחנות כוח סולאריות באשלים, והשנייה, הקמה של תחנת כוח סולארית בקיבוץ קטורה.
מהחברה להגנת הטבע, שהצביעה בעד הפרויקט, קוראים למוסדות התכנון להמשיך ולקדם אתרים לתחנות כוח סולאריות באזורים בעלי ערכיות ורגישות נופית וסביבתית נמוכה יחסית, כמו תמנע ואשלים, ולהוריד מסדר היום אתרים בעלי רגישות נופית וסביבתית גבוהה. ראש מועצת חבל אילות מסר כי מנהלת האנרגיה "אילת-אילות" תמשיך לפעול ולסייע על מנת לקדם את פרויקט "עמק השמש בערבה".

כתב: מני בן משה


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy