---

 
אורי מרינוב*

נושא עליית המחירים נידון לאחרונה, מכל זווית אפשרית ואולם לבד מהערה קצרה אחת של האוצר, על כי עליית מחירי הבנזין מועילה לסביבה, לא נבדקה המשמעות הסביבתית של עליית מחירי, המים הדלק והמזון שכל כך מסעירים את דעת הקהל ואף מאיימים על שלומה של הממשלה.
מבלי להיכנס לשאלה, האם הקמת איגודי המים היא זאת שגרמה לעליית מחירי המים או לא , זעקת השבר של הרשויות המקומיות היא זעקת הקוזק שנגזל. במשך שנים ארוכות, מכרו רשויות אלה את המים לתושבים, במחירים שעלו בהרבה על מחירי הקנייה של המים. את ההפרשים שצברו, הם הוציאו על שורה ארוכה של פרויקטים, חלקם מיותרים לחלוטין. הם לא עסקו כמעט לחלוטין, בתחזוקת מערכות האספקה, דבר שגם לביזבוז משווע של מים כתוצאה מדליפות. בנוסף לכך הם גם לא הפרישו סכומים נאותים, לטיפול נאות בשפכים ועד היום חלק ניכר מהשפכים הביתיים אינם מטופלים ברמת הטיהור הנידרשת כדי למנוע פגיעה בסביבה. זאת ועוד. המים הם משאב הנמצא במחסור. כל סטודנט שנה ראשונה בכלכלה, יודע כי משאב הנמצא במחסור, יש להעלות את מחירו, כדי למנוע ביזבוז. מחיר גבוה למים יאפשר לכן להפחית למינימום את השימוש במים, יעמיד משאבים לטיפול במערכות המים והשפכים וייתר הקמת מתקני התפלה שהם צרכנים גדולים של אנרגיה.
דברים דומים ניתן לומר בנושא הדלק לתחבורה. בימים האחרונים נשמעת זעקה, על כי תושבים נאלצים להחליף כלי רכב גדולים ובזבזניים לכלי רכב קטנים יותר וחסכוניים בצריכת דלק. באמת הגיע הזמן כי גם בישראל מישהו יתחיל לחשוב על כך, כי אין צורך ברכבי השטח הגדולים, כדי לנסוע למכולת או כדי להביא את הילד לגן.השימוש המופרז בדלק גורם לזיהום אויר במרכזי הערים ולפליטה מוגברת של גזי חממה. אנשי האוצר אומנם הזכירו את נושא הסביבה, אך בעת ובעונה אחת העלו את מחירי התחבורה הציבורית. אין אבסורד גדול מזה. במדינה מתוקנת התחבורה הציבורית , הן באוטובוסים והן ברכבת, צריכה להינתן כשירות לציבור , חינם או במחירים נמוכים ביותר, כדי לעודד את השימוש בה. מערכת המס בישראל מעוותת לחלוטין. במקום להטיל מיסים על עבודה, צריך מבחינה סביבתית, להטיל מס פחמן על צרכני הדלק ובמיוחד בנזין ולהוריד עד למינימום את מחיר התחבורה הציבורית.
באשר למחירי המזון. חשוב לזכור כי מחירי המזון בעולם עולים קודם כל כתוצאה מירידה באספקה ובעיקר של דגנים. התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים, גרמו בשנה האחרונה לבצורות ולשיטפונות בשורה ארוכה של מדינות ולהרס תוצרת חקלאית בהיקף אדיר. שנת 2010 הייתה השנה החמה ביותר ( יחד עם 2005 ) שנרשמה עד כה . ביותר מ 19 מדינות, המכסות חמישית מהשטח היבשתי של כדור הארץ, נרשמו טמפרטורות שיא, שגרמו בין השאר להרס היבול החקלאי וכתוצאה מכך נגרם מחסור חמור, הגורם העיקרי לעלייה במחירי המזון.
וזאת היא רק ההתחלה.המהומות באזורנו החלו קודם כל עקב עליית מחירי המזון. על כולנו להבין כי העולם עומד בפני שינויים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים משמעותיים הרבה יותר , הנובעים מהשינויים הצפויים באקלים וזאת אם לא נדע לנקוט בצעדים הנכונים, כדי להפחית במהירות עד למינימום את השימוש בדלק הפוסילי ולעבור לכלכלה נטולת פחמן. ככל שנקדים להבין זאת, כך נוכל למנוע את הזעזועים שכולנו עדים להם בימים האחרונים.

*פרופ' מרינוב היה המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה וראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.