"טביעת הרגל הפחמנית" של המוצרים, וחומרי הגלם שאנו רוכשים הוא מושג שהולך ותופס תאוצה באירופה וצפון אמריקה. כמו דברים רבים אחרים הוא צפוי להגיע במהירות לאזורים נוספים בעולם וגם אלינו, אך היצואנים צריכים להכיר אותו היטב כבר עכשיו.

המונח "טביעת הרגל הפחמנית" מתייחס למחיר הסביבתי שהמוצר צורך והוא כולל את כל המרכיבים: פליטת הפחמן בתהליך היצור וההובלה האווירית, היבשתית או הימית עד למקום המכירה. לתחשיב יש להוסיף את פליטת הפחמן בשלב המוקדם יותר של יצור חומרי הגלם והובלתם למפעל. רשתות השיווק, הצרכנים וחברות מעניקים עדיפות לרכישת מוצרים שהמחיר הסביבתי שלהם הוא נמוך.

חברות רבות בחו"ל דורשות מהמתמודדים במכרזים לספק להם דו"ח על "טביעת הרגל הפחמנית" של המוצרים. לצערנו, היו לאחרונה מקרים של חברות שזכו במכרז מבחינת מחיר ומבחינה טכנית אבל נפסלו כי לא יכלו לתת דוח על כמות הפליטה הנוצרת בזמן ייצור מוצריה.

אסור ליצואנים לחכות עד שהדרישה לקבלת מידע ונתונים על המחיר הסביבתי תגיע לפתחם והם צריכים להיערך לכך כעת. אגף הכימיה בהתאחדות התעשיינים נטל על עצמו לבצע הדרכה וליווי החברות בנושא זה. במקביל יועצים וחברות מקצועיות נכנסו לתחום וניתן לקבל מהם ייעוץ.

בשלב הראשון כל חברה צריכה להיות מסוגלת לנפק את נתוני פליטת הפחמן של מוצריה ובשלב השני כדאי לבדוק אם ואיך ניתן להפחית את המחיר הסביבתי אם על ידי העדפת חומרי גלם בעלי טביעת פחמן נמוכה יותר, העדפת דרכי הובלה חסכוניות באנרגיה ושינויים בייצור במידה והדבר אפשרי.