מאת אלכס דורון
"במדינה דמוקרטית מתוקנת - כפי שאנחנו מצפים שכך תיחשב ישראל - מדיניות האנרגיה הגרעינית לחשמל נידונה בגלוי, ברב-שיח ציבורי פתוח שבו ניתן גם להעלות השגות. עד היום, זה לא היה בארץ – והגיע הזמן לשתף את הציבור בדיון חיוני זה. לשים הכול על השולחן". כך אומר פרופסור הלל שובל, ראש המחלקה למדעי הבריאות והסביבה במכללה האקדמית "הדסה" ירושלים, ופרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר היה פרופסור שובל חבר ב-'ועדת הסיסמ"א' – הועדה להערכת סיכונים סביבתיים במפעלים אטומיים, שפעלה ליד הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל.
בראיון ל- Energianews.com אמר עוד פרופסור שובל: "אם תקרה חלילה תאונה חמורה בכור גרעיני עתידי לחשמל בישראל, התוצאות עלולות להיות חמורות ביותר: לא רק מאות הרוגים או חולים באופן מיידי כתוצאה מקרינה, חשיפת מאות אלפים נוספים לקרינה שבפוטנציאל שלה עלולה לגרום לסרטן ולנזקים גנטיים לצאצאיהם, ולא רק פינוי המוני של אנשים מבתיהם – גם לנזקי רכוש מיידיים עצומים, מה שיכול לגרום לנזק רציני לכלכלת המדינה ".
לפני שבועיים הופיע פרופסור שובל ביום עיון במכללה האקדמית "הדסה" בירושלים שעסק ביתרונות והחסרונות של הקמת תחנות כוח גרעינית, בעתיד, בישראל. יחד עמו השתתפו בכנס גם ד"ר ז'ן קוך, מומחה לסכנת קרינה ממרכז למחקר גרעיני שורק, ד"ר אלי שטרן, מומחה לנושאי בטיחות כורים בוועדה לאנרגיה אטומית ולימים המדען הראשי במשרד לאיכות הסביבה, ד"ר שלמה ולד המדען הראשי של המשרד לתשתיות לאומיות וברק טברון, מהנדס האגף לתכנון ופיתוח טכנולוגיות בחברת החשמל.
פרופסור שובל ציין כי "למרות שהתעשייה הגרעינית האזרחית בעולם נבנתה סביב עקרונות 'אל-כשל' – כלומר שהכורים הגרעיניים לחשמל מצוידים במנגנוני בטיחות משוכללים ביותר, סידורי גיבוי, מערכות בלימה מאסיביות ובכל אחד מהם עובד צוות מאומן ומיומן, עתיר ניסיון, במטרה למנוע תאונות ותקלות – תאונות בכל זאת התרחשו".
-כמה תאונות?
"עידן הכוח הגרעיני בעולם, החל סביב שנת 1950, ומאז אירעו כבר 29 תאונות גדולות וקטנות בכורים האזרחיים. על תאונות שאולי התרחשו בכורים למטרות צבאיות – לא מדברים בהקשר הזה. כתוצאה מהתאונות, נגרמו נזקים פיזיים בשטח והיו גם מקרי מוות ופציעות. האירועים הגדולים ביותר התרחשו כידוע בצ'רנוביל, אוקראינה, ב-1986 ובחודש מארס 2011 בפוקושימה, יפן."

-אני מבין שד"ר קוך הציג בכנס הערכה חדשה ונתונים עדכניים, לגבי הסיכונים והנזקים שהתהוו כתוצאה מאסון צ'רנוביל?
"כן. זה היה נושא הרצאתו. באסון צ'רנוביל נהרגו 60 איש, השטח שזוהם סביב הכור שהתפוצץ וחייב פינוי תושבים המוני השתרע על 3000 קמ"ר. 300,000 איש נחשפו לקרינה מיידית – אבל יתכן שמספר הנפגעים 1 מיליון. כיום מעלים טיעון, שאמנם מדובר באסון כבד, אבל מגזימים במידת הנזק שגרם למדינת אוקראינה. 3000 קמ"ר זה בסך הכול שטח קטן עבור מדינה ששטחה הכולל 603,700 קמ"ר. אבל אני סבור אחרת אם מתייחסים לשטח זהה במימדיו כשמדובר בישראל. כיוון ש-3000 קמ"ר מהווים כבר 15% מכל שטחה של מדינת ישראל. לא הייתי רוצה שאצלנו יתרחש אירוע אסוני שהיה מחייב פינוי תושבים משטח כזה. כי פירוש הדבר יהיה: נזק חמור למדינה, ממש כך".
-ידוע מזמן שכבר הקצו שטח, בנגב, לתחנה גרעינית...
"כן. אומרים שהוקצה שטח מיוחד למטרה הזאת באזור שבטה בנגב, ושם תיבנה תחנת הכוח הגרעינית העתידית בישראל. אבל אני שואל: האם איזושהי ועדת תכנון מקומית אכן אישרה זאת? האם יש בכלל ועדה כזאת באותו אזור? בהערכת הסיכונים השונים לגבי אסון אפשרי - עדיין לא נלקחה בחשבון גם עיר ה-ב"הדים שאמורה לקום באזור...".

-בכנס עצמו הצגת אומדנים מפורטים למקרה של תאונה גרעינית בישראל. תוכל לפרט?
"כל ההערכות מבוססות על מחקרים וניסיון שהצטבר בפועל, ובמיוחד לאחר שנותחו אירועי צ'רנוביל ופוקושימה: מדובר למשל בכך שבין 250,000-100,000 בני אדם, עלולים להיחשף לרמות נמוכות של קרינה – אבל גם היא מהווה פוטנציאל לגרום לסרטן או לנזקים גנטיים לצאצאיהם של אותם נפגעים. יהיה אז צורך לפנות מייד מבתיהם מאות אלפים המתגוררים ליד הכור שייפגע. פינוי כזה יכול לחייב המוני אנשים להימצא הרחק מבתיהם חודשים, אולי אף שנים – וחלקם בוודאי גם לא יחזור להתגורר במקומות שפונו. במונחים ישראליים – למקרה שתתרחש, חלילה, תאונה בכור שעליו מדברים עתה ושאמור להיבנות במועד כלשהו בעתיד באזור שבטה למשל, היה אז צורך לפנות עד רבע מיליון אנשים ויותר רק מבאר-שבע ועוד אלפים משאר הישובים (וכאמור החישוב הזה לא כלל עדיין את עיר הבה"דים). שינויי דחוף במקום ההתיישבות של המוני בני-אדם, היה ממוטט מערכות תחבורה ותשתיות, היה יוצר בעצם כאוס ענק. ישראל הייתה מתקשה הליך הפינוי ויישוב מחדש שכזה. ".

-מדוע? מה כל כך קשה בפינוי? הרי יש כבר ניסיון בעולם גם ממצבים כאלה?
"כיוון שישראל היא מדינה קטנה וצפופה. מאזור צ'רנוביל פונו כאמור 300 אלף איש והם נקלטו במקומות אחרים במדינה גדולה מאד. היכן אפשר לקלוט מספר כה גדול דומה של אזרחים, בישראל? בנוסף למה שכבר ציינתי: אירוע אסוני כזה גם יפגע ביצוא המזון והמוצרים האחרים עליהם בנוי הסחר הכלכלי של ישראל".
-אבל מה הקשר?
"אני אתן דוגמא שתבהיר את המצב. ב-1970 פרצה מגיפת כולרה בירושלים. היו כמה מאות חולים. אבל האירוע חולל היסטריה בכל העולם. תנועת המטוסים והתיירות לישראל – נפגעה קשה. גם יצוא המזון מכאן לחו"ל – נפגע. מדינות שסחרו איתנו, לא רצו לקבל מוצרים ישראלים. אפילו מלט. וזה קרה לא בגלל תאונה בכור גרעיני, עם קרינה וזיהומי שטח. אפשר רק להקיש ממה שהתרחש לפני 40 שנה – למה שעלול להיות בעתיד".
-אבל הנה היה אסון גדול ביפן, רק לפני שלושה חודשים – והשטח שפונה סביב פוקושימה לא היה כה גדול?
"על הנושא הזה הרצה בכנס ד"ר אלי שטרן . הוא סיפר, כי נולד ויכוח מומחים בהקשר לאזור שפונה. היפנים הכריזו על שטח ברדיוס 20 ק"מ כאזור מפונה מיושביו. האמריקנים יעצו להם לפנות שטח של 80 ק"מ – אבל היפנים סירבו, כי כשמדובר בפינוי שטח ברדיוס של 80 ק"מ מהכור, היה מדובר בפינוי של 2 מיליון בני אדם. אם היפנים צדקו או האמריקנים – נדע כנראה רק מאוחר הרבה יותר".
-האם ניתן בכלל לנבא היכן תתרחש התאונה הבאה?
"בעולם פועלות כיום 441 תחנות כוח גרעיניות. כשמדובר במדינות גדולות בשטח כמו ארה"ב, צרפת, גרמניה, יפן – אם מתרחשת תאונה, ההשפעה הקשה על בריאות התושבים והסביבה, נוגעת כאמור לשטח קטן יחסי והפגיעה היא רק באחוז קטן מהאוכלוסייה. קשה לנבא היכן תהיה התאונה הבאה, איש גם איננו מסוגל לתת הסבר מדוע למשל לא התרחשה עד היום שום תאונה בכור גרעיני לחשמל בצרפת – בה יצור החשמל מבוסס בכ-80% על אנרגיה גרעינית. הצרפתים עוסקים בכך כבר מסוף שנות ה-40. אבל בארה"ב התרחשו כמה תאונות קטנות (טרי-מייל איילנד, למשל) וכשאני נשאל כיצד יתכן הדבר? – אין לי תשובה. יתכן שזו תופעה אקראית. בעבר אגב נאמר מפי כל המומחים, כי הסיכוי לתאונה בכור גרעיני עומד על יחס של אחד למיליון. דובר על כך, שהטכנולוגיה בטוחה במאה אחוז – ובכל זאת התרחשו תאונות... ברור כי כל חברת בני אדם לוקחת על עצמה סיכונים. איש איננו בונה בניינים שיוכלו לעמוד ברעידת אדמה של 9.5 בסולם ריכטר, כי אז הבנייה תהיה יקרה מדי. לוקחים לכן בחשבון סיכון סביר – או במלים אחרות: שיתרחש אירוע אסוני שבו יגרם נזק, אבל הציבור שיינזק יוכל לחיות עם התוצאות וכעבור זמן מה - להתאושש. עבור ישראל אירוע הרסני עלול להיות חמור מאד, הרבה יותר מזה של אירוע דומה במדינה אחרת".
-בכנס ציינת כי סיכון אחר שאורב לפתחה של ישראל קשור גם בשכנים שלנו?
"או כן. זה סיכון שאיננו קיים במדינות האנרגיה הגרעינית האחרות. אלו הם טילים ארוכי טווח שעלולים להיות משוגרים אלינו מהארצות השכנות במעגל הקרוב וגם הרחוק - רק כדי לפגוע בכור גרעיני. מעורבות של גורמי חוץ במכלול הסיכונים איננו קיים במדינות האחרות".
-האם אתה נגד אנרגיה גרעינית?
"עקרונית, לא. אני סבור שיבוא היום שבו נוכל לנצל אנרגיה גרעינית בתנאים בטוחים יותר. אבל אני חושב שבמצב הבטיחות הנוכחי, אנרגיה גרעינית לא מתאימה לישראל. ואת הסיבות מניתי: ישראל מדינה קטנה מדי, צפופה מדי, הסיכונים האפשריים גבוהים מדי, ואסון שבמקום אחר היה אולי קשה אבל בגדר נסבל – יכול למוטט כליל את ישראל. נכון – לאנרגיה הגרעינית יש יתרונות. תחנות הכוח הגרעיניות לא יזהמו את הסביבה, את האוויר, לא יתרמו להתחממות כדור הארץ. אבל בגלל הסיכונים שמניתי – מוטב שישראל תבסס את יצור החשמל העתידי שלה, על אנרגית שמש ורוח. אני מכיר בכך שזה לא יספק את כל הצרכים שלנו, אך בשלב המיידי יש להעדיף מקורות אלה ולצמצם את צריכת הפחם והסולר המזהמים. כמו כן חשוב לרסן את האינטרסים הכלכליים-פוליטיים הפועלים כדי למנוע פיתוח אנרגיה נקייה ואלטרנטיבית".
-בכנס גם הופיע המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות ד"ר שלמה ולד – וככל שאנחנו מכירים את דעותיו, הוא סבור שבישראל תיבנה תחנת כוח גרעינית בעתיד...
"כן. בהרצאתו סיפר ד"ר ולד כי בגלל התנגדות הגופים הירוקים לתחנות פחמיות, לא תהיה ברירה – אם רוצים לספק את דרישות החשמל של ישראל בעתיד – אלא להקים תחנה, או תחנות כוח גרעיניות. את הגז כמקור אנרגיה נצטרך לשמור כרזרבה לטווח הרחוק, לא ישתמשו בכולו. על-פי הערכות האופטימיות ביותר, השימוש בשמש וברוח יספק רק כ-30% מיצור החשמל העתידי בישראל – אבל על בסיס הנחה זאת, תצטרך חברת החשמל לקבל היתר לבניית עוד תחנות פחמיות או לבנות תחנה גרעינית. יתכן שאפילו כמה תחנות – מבוססות על כורים קטנים עם כושר יצור של 200MW וקבורים באדמה. ד"ר ולד הודה, אגב, שהטכנולוגיה הקיימת כיום פחות בטוחה מכפי שחשבו ולכן בעתיד ישראל, כשתחליט ותוכל לממש זאת, תצטרך כבר להתבסס על הדור הרביעי של טכנולוגיית הכורים, שעודנה בפיתוח. על הנושא הזה בדיוק, הרחיב בכנס המהנדס ברק טברון מחברת החשמל. הוא אמר כי הדור הרביעי של הכורים יהיה הבטוח ביותר, כך מבטיחים המתכננים. הוא יהיה סופר-בטוח. בהרצאתו תיאר כור שנבנה בפינלנד ושם נדרשה רמת בטיחות כזאת, שהכור יוכל לעמוד גם במקרה שמטוס ג'מבו עמוס יפגע במבנה – ובכל זאת לא יגרם לו שום נזק. על הטכנולוגיה הזאת ושכלולה, עדיין עובדים המפתחים והמומחים. אולי הוא יהיה באמת העתיד".
ומה דעתך על הדברים הללו?
פרופסור שובל: "ללא כל קשר עם עמדתי לגבי האנרגיה הגרעינית, חשוב שהממשלה תיזום שיח ציבורי גלוי ושקוף על מדיניותה ותכניותיה לפיתוח אנרגיה גרעינית בעתיד בישראל".