פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 03.12.2021
מודל חדש להסכם מים בין ישראל לרשות
29/11/2010 16:24

מודל חדש להסכם מים בין ישראל לרשות הפלסטינית: "שיוויוניות וקיימות הם שני צרכים הכרחיים לגישור ולפתרון הסכסוך" • בשונה מהסכמי אוסלו: המודל שגובש מבוסס על הסכם דינמי בין הצדדים ומציע חלופה ל"הסכם הזמני" שגובש ב-1995 • המודל מציג מבנה ארגוני ובו ארבעה גופים חיוניים למימוש העקרונות לניהול משותף, כאשר שני גופים מרכזיים מובילים את התהליך: "וועדה בי-לאטרלית לנושאי מים" ו"מועצה לגישור בנושאי מים". • עקרונות הניהול המשותף: ניהול מים יעיל מבחינה כלכלית, ניהול מים שוויוני - מבחינה חברתית ופוליטית, ניהול מים בר-קיימא מבחינה אקולוגית, ומנגנונים להבטחת הטמעה בפועל.



ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון מפרסם היום (יום שלישי, 30 נובמבר 2010) מודל חדש להסכם מים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. המודל הוכן עבור הארגון על ידי מומחי המים ד"ר דיוויוד ברוקס וד"ר ג'ולי טרויטר, המתמחים בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני בתחום המים במזרח התיכון, ויוצג בכנס "הסכם מים לא יכול לחכות" שיתקיים ביום שלישי, ה-30 לנובמבר 2010. לכנס הוזמנו חברי כנסת ישראלים, ביניהם יואל חסון, יו"ר השדולה לביטחון מים בישראל, וחברי פרלמנט מהרשות הפלסטינית. עוד ישתתפו יצחק וולד ראש עריית בקה-ג'ת, נציגי רשות המים הישראלית והפלשתינית ומומחי מים ומשפט בינלאומי מהאקדמיה. בכנס ייערך דיון סביב המודל שיוצג ועל סוגיית המים המשותפים.

בשונה מהסכמי אוסלו המחלקים את מי אקוויפר ההר המשותפים כמו עוגה, בין ישראל לפלסטינים, הארגון מציע מודל חדשני להסכם דינמי בין הצדדים, הלוקח בחשבון שינויים בכמויות המים עקב שנות בצורת ושינויי אקלים, צורכי פיתוח משתנים ומדדים נוספים. המודל בא להחליף את ההסכם "הזמני" שגובש ב-1995, אשר נכשל בשימור משאבי המים המשותפים, בעיקר אקוויפר ההר, ואיפשר המשך שאיבת יתר על ידי ישראל, זיהום מי תהום שמקורם בגדה המערבית ומגיעים לישראל, והקצאה לא הוגנת של משאבי המים המשותפים.

ההצעה של הארגון מאמצת מבנה של ניהול משותף, בהשתתפות הממשל בישראל, הרשות הפלסטינית וצד שלישי. המבנה החדשני מבוסס על פתרון עימותים וסכסוכים מתמשכים בכל הנוגע לשימוש במים – ועושה זאת בדרך המנתקת, בפועל, בין השימוש במים לבין שאלות לאומיות ובטחוניות. המודל מציע לבסס הסכמה בין שני הצדדים על בסיס ארבעה יעדים כלליים לניהול המים המשותפים: ניהול מים יעיל מבחינה כלכלית, ניהול שוויוני (לא בהכרח שווה) - מבחינה חברתית ופוליטית, ניהול מים בר-קיימא מבחינה אקולוגית, הטמעה ויישום בפועל.
ההצעה משרטטת מבנה ארגוני ובו ארבעה גופים חיוניים למימוש העקרונות הנ"ל, כאשר שני גופים מרכזיים מובילים את התהליך: "וועדה בי-לאטרלית לנושאי מים" ו"מועצה לגישור בנושאי מים". כל גוף מורכב ממספר שווה של נציגים ישראלים ופלסטיניים, וכן מנציג ממדינה שלישית המוסכם על שני הצדדים. הוועדה הבי-לאטרלית לנושאי מים נועדה להחליף את ועדת המים המשותפת הפועלת מאז הסכמי אוסלו, אולם בשונה ממנה, היא תהיה אחראית לכל המים המשותפים, ולא רק למים בצד הפלסטיני. וועדה זו תקבל החלטות עקרוניות לגבי שיעורי הפקת המים ואספקתם, בהתבסס על הייעוץ של גוף-סמך, משרד היועצים המדעיים, המורכב מצוות שמוּנה על ידי שתי הממשלות. במקרים בהם הוועדה הבי-לאטראלית אינה מצליחה להגיע להסכמה או קיימת התנגדות להצעתה מטעם קבוצה או קהילה כלשהי, העניין יעבור לטיפולה של המועצה לגישור בנושאי מים. לרשות המועצה לגישור עומד מגוון רחב של כלים להובלת תהליכי גישור ופתרון סכסוכים, ובכלל זה עריכת מפגשים ציבוריים וחקירות מדעיות. המועצה לגישור בנושאי מים תיעזר בגוף-סמך, הוועד לניהול מים מקומיים שהינו בעל סמכויות ייעוץ, ובמקרה הצורך גם סמכויות ייצוג של ארגונים מקומיים. בסופו של דבר, המדד להצלחת התהליך לא יהיה מספר הסכסוכים שנפתרו בהצלחה על ידי מועצת הגישור, אלא במספר הסכסוכים אשר נפתרו בהצלחה בתהליך טבעי של משאים ומתנים שכלל לא הגיע לשולחן הדיונים להליך גישור רשמי.

המבנה הארגוני המוצע לניהול ישראלי-פלסטיני של המים המשותפים מחלק את הסמכות על המים לאורך מספר צירים: בין הממשל הישראלי והפלסטיני, בין כמה מוסדות ישראלים-פלסטיניים משותפים, בין הממד המדעי והממד הפוליטי של הניהול, ובין מוסדות הפועלים בכמה רמות.



מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy