פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 29.03.2024
משה גביש: מרמים את כולנו
13/09/2010 17:11

כנס על התגמולים מרווחי הגז: משה גביש, נציב מס הכנסה לשעבר, אמר כי "אפשר להעלות את התמלוגים וגם את שיעורי המס. אין שום רטרואקטיביות ברצון להעלות תמלוגים. על הכנסות מהיום ואילך זה לא רטרואקטיבי. אנשים מרמים אותנו על ימין ושמאל. ודנו בעניין הזה בבתי המשפט הרבה מאוד פעמים.
היומון "גלובס" מעביר היום (ב') בשידור חי את הכנס הציבורי בנושא "תמלוגי המדינה ממשאבי הגז הטבעי והנפט בישראל", שמתקיים באוניברסיטת ת"א. את הכנס ארגנו הקרן החדשה לישראל, שתי"ל והאגודה לצדק חלוקתי.להלן דיווח היומון על הדיונים בכנס. 

סוגיית התמלוגים לא יורדת מסדר היום על רקע עבודתה של ועדת ששינסקי לבחינת נושא התמלוגים. מדינת ישראל נהנית היום מתמלוגי נפט וגז של 12.5% - מהנמוכים בעולם - וכעת ישנה קריאה ציבורית גוברת להעלות את התמלוגים לאור תגליות "תמר", "דלית" והאפשרות לתגליות גז נוספות כמו "לוויתן".

ועדת ששינסקי אמורה להגיש המלצות ביניים אחרי החגים ואילו ההמלצות הסופיות אמורות להתפרסם בחודש הבא. בין המשתתפים היום בכנס ניתן למנות את ח"כ שלי יחימוביץ', שפרסמה אתמול מכתב פומבי ליצחק תשובה, בו היא קראה לו "להחזיר את אוצרות המדינה". המכתב נשלח בעקבות ראיון החג שהעניק תשובה ל"גלובס". משתתפים נוספים בכנס הינם: ח"כ ניצן הורביץ, פרופ' אמיר ברנע, ח"כ לשעבר זהבה גלאון ועוד.

"אנו בדרך להפוך למעצמת גז"

"לאחר 400 קידוחים יבשים ו-50 שנות חיפושים, קידוח 'תמר' הפך את הגלגל", אמר יוסי לנגוצקי, הגיאולוג בקידוחים "תמר" ו"דלית". "אנו בדרך להיות מעצמת גז".

לנגוצקי ירה חצים לעבר טייקוני הגז ותמך בהעלאת התמלוגים: "במקום לשפר את הביטחון ומצבה של מדינת ישראל, אנשים שנכנסו בין לילה לקטגוריית מולטי מיליונרים - בדולרים - מנסים למנוע ממדינת ישראל להכריז על חלוקה הוגנת יותר של הרווחים. תאוותם המשכרת לממון גרמה להם לנהוג בנו כמו רפובליקת בננות. הם משתמשים ביחצנים למיניהם ומאיימים כי אם נעלה את התמלוגים - הדבר יבריח משקיעים זרים.

"עם כל הכבוד לסיכונים שהחברות לקחו על עצמם בקידוח 'תמר', ראוי לזכור שהפרוספקט הוגש ליצחק תשובה על מגש של כסף ולכן ראוי שהם יתחשבו גם בציבוריות. חובה על מדינת ישראל לשנות את משטר התמלוגים והמיסוי כדי שהיא תקבל את התמורה הראויה לה! במידה וחברה כזו או אחרת תחליט שאין זה ראוי - שתעזוב!".

יחימוביץ': "אוצרות הטבע של כולנו"

ח"כ יחימוביץ' המשיכה גם היום לתקוף את טייקוני הגז וקראה לחלוקת הרווחים מהנפט והגז: "לא ייתכן שכל העושר הזה יהיה שייך לאדם אחד או לקומץ בני אדם. השאלה היא של מי הים ושל מי אוצרות הטבע. התשובה היא: של כולנו. אני רוצה שחברות הגז והמשקיעים יתעשרו; השאלה היא היחס, אופן החלוקה - וכולם יודעים שאופן החלוקה בישראל הוא שערורייתי. הוא לא מוסרי ולא כלכלי ולא מתקבל על הדעת. בהצעת החוק שלנו אנו מדברים על העלאת התמלוגים ל-20% והעלאת מס החברות ל-60%".

יחימוביץ' התייחסה לטענת הרטרואקטיביות בה מחזיקות שותפות הגז ותקפה טענה זו. לדבריה, "המדינה יכולה לשנות קצבאות זיקנה באופן רטרואקטיבי, לשנות את תנאי החוסכים לפנסיה, להוריד מסי חברות וכו'. המדינה יכולה לשנות גם את מדיניות התגמולים.

"אני רוצה לצטט דברים שאומר גדעון תדמור, המנכ"ל המאוד מתוגמל של תשובה: 'למה להטיל מיסים? משום שנולדה כאן ביצת זהב ורוצים לשחוט אותה עוד לפני שיצאה לאוויר העולם'. מתי הוא אמר את זה? בשנת 2001!!! זה מגוחך, אז הוא אמר שיהיה זה אסון לבצע תחולה רטרואקטיבית; הדברים נאמרו לפני 9 שנים. תשובה, השותפים שלו ועובדיו מנסים כבר הרבה מאוד זמן לטרפד חוק ארכאי וישן; אז שלא יבלבלו לי את המוח על רטרואקטיביות. הם פשוט משקרים, זה תעתוע ואחיזת עיניים. לא נחתו עליהם עכשיו במפתיע".

על טיעוני הקניין והאפליה אמרה יחימוביץ': "למדינה אין זכות לקבוע שיעורי מס שונים על תעשיות שונות? מה זאת הכפירה הזאת בזכות של המדינה לקבוע שיעורי מס. אני מציעה לכם לקראו את הראיון שהיה עם תשובה ב'גלובס' בשבוע שעבר. מדובר בשיבוש תודעתי. הוא יעזור לחיילים משוחררים, לשכבות מצוקה - הוא ולא המדינה. זו תפיסה משובשת של הדמוקרטיה. פעם בכמה שנים בוחרים שלטון מרכזי והוא יחליט לאן ילך הכסף, לא מר תשובה.

"תשובה מציע לנו לשמוח בחלקנו. הוא מטיף לנו לשמוח בחלקנו. אני ממש מודה לסמכות הרוחנית הזאת ששמה יצחק תשובה אבל לא מוכנה להסתפק בפירורים שיזרקו לנו תשובה וחבריו. בלתי סביר לחלוטין לחיות במדינה שמקצצת בשירותים חיוניים בשעה שבעלי ההון מתעשרים כך".

לסיום אמרה יחימוביץ', כי תשובה ויחצ"ניו צריכים להסתכל על המודל שיצר שר התקשורת משה כחלון, שהשלים לאחרונה את הוזלת דמי הקישוריות. לדבריה, "בתחילה הקמפיין של חברות הסלולר הם היו בטוחים בעצמם ויהירים, אבל אם הם היו נכנסים מההתחלה למו"מ עם כחלון הם היו מגיעים לתוצאות הרבה יותר טובות מבחינתם. השר משה כחלון הציב רף חדש וזה יהיה הרף שיעמוד לנגד עיניו של יובל שטייניץ והרגולטורים. אני מאמינה שנפרצה דרך. ראינו שאפשר לעשות את הדבר הנכון, לזכות לאהדת הציבור ולפעול. עצתי לתשובה היא להכנס לאלתר למו"מ מול האוצר. זה יהיה יותר זול ויעלה לו בפחות אובדן אהדה מהציבור וזה יהיה פשוט יותר צודק".

מלכיאור: לאמץ את המודל הנורבגי

הרב מיכאל מלכיאור, שתומך גם הוא בהעלאת התמלוגים, אמר כי הוא עובד בשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים ודיבר גם על המודל הנורבגי, שם הקימו קרן מיוחדת לתיעול כספי הנפט לטובת הציבור.

"בכל העולם, כולל בנורבגיה שבה שיעורי המס גבוהים, חברות ממשיכות לפעול ולהשקיע כי הן עדיין מרוויחות הרבה מאוד כסף", אמר מלכיאור. "אוצרות הטבע שייכים למדינת ישראל. שום משפטן-שקשוקה לא יכול לשנות את זה. זה באחריות המדינה. אם יהיו נזקים, כמו הבולענים בים המלח, המדינה תשלם. רוצים כבר להפעיל את הצבא על מנת לשמור על תגליות הגז".

גם מלכיאור התייחס לראיון של תשובה ב"גלובס", ואמר כי הוא מוכן לעשות עיסקה עם תשובה: "במצרים המיסוי הוא 80% מהרווחים; אני מוכן לקנות, מר תשובה, את ההסדר שיש במצרים. לא מוכן לקנות את הדיס-אינפורמציה שאתה מפזר. היום הסיכונים לא כל כך גדולים כמו בשנות ה-50. הטכנולוגיה הרבה הרבה יותר מתקדמת. בעסקים קטנים הסיכונים הרבה יותר גדולים מקידוחי הגז ואף אחד מהם לא טוען שהמדינה צריכה לפצות אותם. יש הנחות מס מיוחדות רק להם, למחפשי הגז והנפט. בזה הם ייחודיים, אבל אסור שהם יהיו יחודיים במיסוי. החברות הגדולות שילמו בשנה שעברה 0% מיסוי. 0%!".

לסיום תמך מלכיאור במודל הנורבגי: "נורבגיה היא דוגמה טובה כי הם ניצלו נכון את הרווחים. הם חושבים גם על הדורות הבאים. הם לא הורידו את מחיר הדלק, לא הורידו את המיסוי ולכן חלק גדול מאזרחי המדינה הזו, שהיתה ענייה מאוד, נהנים מאיכות החיים אחת הגבוהות בעולם. אנחנו יכולים לעשות אותו דבר". 

עמית מור: "להנמיך ציפיות"

ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת אקו אנרג'י, אמר בכנס כי יש הרבה מודלים שונים של מיסוי מינרלים בעולם, אך בסופו של דבר השאלה היא כמה מהרווח ישאר אצל היזמים והסקטור הפרטי וכמה ילך לציבור. הוא הזכיר שבאוסטרליה התפטר לפני כמה חודשים ראש ממשלה בגלל הנושאים האלה בדיוק. הוא גם ציין שלפני שנה התפרסם דו"ח "ועדת ששינסקי הקנדית" עם מתודולוגיות מעניינות ביותר. הדו"ח הקנדי, שיש מה ללמוד ממנו ושאומץ ע"י ממשלת קנדה, ממליץ על מערכת של מיסוי פרוגרסיבי בהתאם לכמויות שונות וסוגי נפט וגז שונים.

"התגליות האחרונות במים העמוקים שמול חופי ישראל הביאו לעניין גובר והולך לקידוחים בכל מזרח הים התיכון, אמר מור, אך חשוב לזכור שבשל אילוצים גיאופוליטיים בשנים האחרונות רק שתי חברות בינלאומיות רציניות פעלו בישראל, נובל אנרג'י ו- בי. ג'י, ובריטיש גז כבר לא כאן. "קצת נסחפנו, צריך להוריד את הציפיות של הציבור בעניין ההכנסות העתידיות. צריך גם לפתח שווקים נוספים מקומיים לגז הטבעי, שכ- 80% צפויים לשמש כדלק לייצור חשמל, דוגמת סקטור התחבורה. בישראל נקבע ב-5 השנים האחרונות תקדים הסטורי: חברת חשמל הובילה מהפיכה שאין לה תקדים בעולם ותוך 5 שנים כ-60-70% מייצור החשמל יבוסס על גז, לעומת אפס רק לפני 6 שנים. אני חושב שצריך לעצור רגע, צריך לחשוב גם על גיבוי בצורה של תחנה פחמית שתופעל על גז אבל זה סיפור אחר. למרות כל העיקובים המעבר לשימוש בגז במשק הוא בסך הכל מהיר יחסית לשווקים אחרים, וכולנו כבר הרווחנו מזה המון. רק לפני מספר חודשים ירד מחיר החשמל ב- 15% בשל מעבר חברת החשמל לשימוש בגז הנקי והזול מאוד יחסית למחיר הסולר, והציבור מרוויח שני מיליארד שקל לשנה בשל כך, שלא לדבר על השיפור הניכר באיכות הסביבה.

"אנחנו מדברים על כמויות גז טבעי במונחים של מיליארדי מטרים מעוקבים. על פי התחזית שלנו, ב-2025 יצרכו בישראל 12-16 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה, בהתאם לתרחישים שונים, שיגיע ממקורות שונים. יש לנו צורך בלפחות 3 ספקים בלתי תלויים במשק הישראלי, ש'תמר' יהיה רק אחד מהם. בנוסף לגז ממצרים מאוד חשוב להביא גז טבעי נוזלי כביטוח למקרה שהספק המצרי או הישראלי נופל מסיבות טכניות, כלכליות או גיאופוליטיות. כמו כן, אם יתקדמו השיחות בין נתניהו לאבו מאזן חשוב שהממשלה תשקול חידוש המו"מ עם בריטיש גז לרכישת גז ממאגר "גאזה מארין" הפלשתינאי, הממוקם כ- 36 ק"מ מול חופי עזה, באמצעות צינור ישיר משדה הגז לנמל הנפט קצא"א באשקלון. בנוסף קיימת בעיה קשה של תשתית הולכת הגז שתחריף בשנים הבאות. בסופו של דבר יצטרכו להקים מתקן לקליטה וטיפול בגז הטבעי גם בצפון, אבל המדינה לא מסוגלת לקבל החלטות בנושא זה ולכן רק דוחים את הקץ.

מור העריך שכמות הגז ממקורות מקומיים שישווק בישראל תסתכם ב-5-7 מיליארד מ"ק בשנת 2020, ולכן הוא גוזר היקפי מכירות של מיליארד עד מיליארד וחצי דולר לשנה ורווחים המוערכים ב- 700-800 מיליון דולר בסביבות שנה זו. לדבריו, "צריך להיכנס לפרופורציות. חלקה של הממשלה לכן לא יהיה משמעותי מאוד, לא יפתרו את בעיות מערכת החינוך והבריאות גם אם יעלו את התמלוגים. חלק מהתקבולים, שיהיו די צנועים, ילכו לתקציב המדינה וחלקם חשוב שינותבו לקרן שתשקיע אותם לרווחת הדורות הבאים. חייבים להוריד ציפיות. יהיו כאן הכנסות ששקולות לרבע או חצי אחוז נוסף של המע"מ. זה הכל".

בסיום דיבר מור על פוטנציאל הייצוא: "לפי המודל המצרי, המדינה שומרת רזרבות גז לצפי של- 40 שנות צריכה. מעבר לכך ניתן לייצא גז. האתגר שיעמוד בפני היזמים והמדינה אם ימצא גז בכמויות גדולות נוספות הוא גדול. זאת מכיוון שאין עדיין תקדים בעולם למתקני הנזלה צפים בלב ים, ולא יהיה פשוט למצוא אתר יבשתי למתקני הנזלה שיהיה כביל ציבורית. גם הנזלת הגז בקפריסין או במצרים הינה בעייתית. בעולם מנסים להקים כבר שנים ארוכות הרבה מאוד 'צינורות חלום'. אך הקמת צינור לאירופה דרך טורקיה או יוון הנה בעייתית בשל היבטים טכנו-כלכליים או גיאופוליטיים. פוטנציאל היצוא לרשות הפלשתינאית ולקפריסין מוגבל בהיקפו. בניית אופציית יצוא משמעותית תערך להערכתי 10-15 שנים לפחות. חייבים להוריד ציפיות לעוצמת ההכנסות גם בתחזית האופטימית מאוד ליצוא של גז טבעי. הגעה לשווקים האירופאיים אן לשווקים הבינלאומיים האחרים באמצעות הנזלה היא אתגר אדיר".

מיקי רוזנטל: "חקיקה רטרואקטיבית היא איננה הוגנת ואיננה מוסרית"

תמיכה מפתיעה נגד העלאת תמלוגי הגז הגיעה דווקא מכיוונו של העיתונאי מיקי רוזנטל, הידוע בכינויו "הבולדוזר". רוזנטל אמר בכנס, כי "חקיקה רטרואקטיבית היא איננה הוגנת ואיננה מוסרית", והתייחס בכך לאפשרות של העלאה רטרואקטיבית של התמלוגים. באותה נשימה הוא ציין גם שנעשות חקיקות רטרואקטיביות, אך הוסיף כי "הצד שכנגד אינו מיוצג כאן", והתכוון כמובן לכך ששותפות הגז לא יוצגו כלל וכלל בכנס.

פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, שנתן חוות דעת לוועדת ששניסקי מטעם חברות האנרגיה, אמר בכנס כי כשחילקו את הרשיונות לא היה תור של משקיעים, וכי הממשלה רצתה לעודד משקיעים להיכנס לתחום החיפושים.

"המתודולוגיה של השוואה בינלאומית היא מאוד בעייתית, זה נתון בהרבה מאוד גורמים כמו מצב גיאו-פוליטי למשל", אמר ברנע. "הסיבה העיקרית למיסוי הנמוך הוא מס החברות הנמוך. את המס האישי שמשלמים המשקיעים - והוא גבוה מאוד - לא לקחו בחשבון. בקיצור יש הרבה בעיות מדידה אבל בוא נקבל את זה לרגע ונניח שהכנסות הממשלה נמוכות משמעותית מהמקובל בעולם; אפשר להניח שחברה כמו נובל אנרג'י תפנה לערכאות עם ישנו לה את הכללים. יש מחיר לאי ודאות. ודאי שזה יכול לעכב את תהליך חיפוש הנפט והפקתו, שזה תהליך ארוך מאוד כשלעצמו".

עוד אמר ברנע, כי צריך להיזהר שהעלאת התמלוגים לא תביא לייקור מחירי החשמל, ולכן באנגליה החליטו לבטל לגמרי את התמלוגים. ברנע טען כי תגלית "תמר" אינה אירוע בקנה מידה כל גדול וציין גם הוא שיש להפחית את רמת הציפיות וההתלהבות.

"מציאת הגז הטבעי היא לא אירוע מכונן, כולל מאגר 'לווייתן', שעדיין לא ברור שהוא מאגר מסחרי", אמר ברנע. "אבל אפילו עם 'לווייתן', זה אירוע בעל חשיבות אבל לא בעל חשיבות לאומית חד פעמית גדולה. מבחינה כלכלית לא צריך ללכת כאן לרפורמה גדולה. בסך הכל זה אירוע חשוב אבל לא משהו מהותי".

משה גביש: "מרמים אותנו"

מיד אחריו דיבר פרופ' איציק ספורטא מאוניברסיטת ת"א, שתקף את ברנע ואמר: "פתאום כולם מנמיכים את הלהבות. אז מה, היה פה תעלול בורסאי שכולם התלהבו והמניות עלו?". הוא התייחס גם לטענת הרטרואקטיביות ואמר: "לא ראיתי את כולם צורחים כשהממשלה הורידה לאנשים את הקצבאות ב-40%. מה קרה?!".

משה גביש, נציב מס הכנסה לשעבר, אמר כי "אפשר להעלות את התמלוגים וגם את שיעורי המס. אין שום רטרואקטיביות ברצון להעלות תמלוגים. על הכנסות מהיום ואילך זה לא רטרואקטיבי. אנשים מרמים אותנו על ימין ושמאל. ודנו בעניין הזה בבתי המשפט הרבה מאוד פעמים.

"ב-2003 הועלו טענות דומות כשמיסו על הכנסות בחו"ל, היה על זה בג"ץ ובג"ץ דחה את הטענות. מה ההבדל בין מה שעושים עם חברות הסלולר, שהשקיעו הרבה יותר מזכייני הגז, לחברות הגז? גם הם ילכו לבג"ץ ולדעתי בג"ץ יאשר את זה, והוא יאשר גם את העלאת התמלוגים לחברות הגז והנפט. אין כאן שום דבר רטרואקטיבי אם מעלים את השיעורים מהיום ואילך".

ח"כ דב חנין הוסיף, כי שיעור הכנסות המדינה ממיסוי תגליות הגז נמוך בצורה דרמטית לעומת הממוצע בעולם והדגיש גם הוא ש"אין כאן שום בעייה של רטרואקטיביות". לדבריו, "יש כאן מאבק חשוב מאוד גם על דמותה של החברה בישראל ועל הדמוקרטיה. ברור שתהיה העלאה של הכנסות המדינה בתחום הזה. זה ברור לגמרי אבל אני רוצה להזהיר מפני העלאה קטנה מדי שכולם יברכו עליה אבל היא תהיה פספוס אדיר. צריך להעלות את ההכנסות בצורה אמיתית ומשמעותית".

גם ח"כ ניצן הורוביץ ביקש לנצל את הכנס לדבר על פוספט, המכונה "הזהב הלבן", שעתודותיו במדינת ישראל עצומות: "רק בשדה אחד ליד ערד יש עתודות בהיקף של 100 מיליארד שקל. גם שם קיבלה את הזכיון החברה לישראל. הפוספט הוא משאב במחסור. פשוט יש פקיד אחד במשרד התשתיות שנתן לה את הרשיון. התמלוגים שהמדינה מקבלת הם 3-5%. יחד עם מס החברות זה מגיע למשהו כמו 30%. זה מתנהל לפי חוק משנות ה-20 של המאה הקודמת".

מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy