07:13
25.12.2012
מאת: איתי טרילניק, אבי בר-אלי,דהמרקר

 אם נדמה היה שענף האנרגיה כבר שבר כל שיא של דרמות לשנה אחת, שוב הדהימה 2012 ברצף בלתי נתפש של תהפוכות, אתגרים, עימותים ותקדימים.

המגזרים הציבורי והפרטי-עסקי מצאו את עצמם לא אחת מול מציאות לא מוכרת שאליה הם נדרשים להסתגל במהירות: החל בזינוק חסר תקדים במחיר הדלק, דרך שבירת שיא בביקושים לחשמל, דווקא כשאין די גז כדי לספק את הביקוש הזה, וכלה בהתמודדות הראשונה עם מונופול פרטי שאוחז במוצר חיוני למשק.

2013 צפויה לפתור כמה מסימני השאלה שצפו בשנה האחרונה ולהטמיע פרויקטים ושינויים רגולטוריים שהותוו ב-2012. ואולם הציבור הישראלי יידרש להמתין עוד זמן עד להבראת חברת החשמל, לפתרון מונופול הגז ולסבסוד החשמל הפרטי - ובינתיים לשלם יותר על החשמל וגם על המים. אלה האירועים הבולטים של ענף האנרגיה ב-2012, שהניחו את התשתית לתחזית האירועים לשנה שבפתח.

הדלק שובר שיא - ונתניהו מתערב

המתיחות הפוליטית במזרח התיכון ופעילות הספקולנטים הביאו בספטמבר את מחיר הבנזין הקמעוני לשיא כל הזמנים של 8.25 שקל לליטר (בשירות עצמי), הרחוק 16% מהמחיר בינואר. מי שנתפשה כאשמה המיידית בהתייקרות היתה, כתמיד, ממשלת ישראל - לא רק בגלל שיעור המס במחיר הבנזין (53%), אלא גם בגלל איומיה הפומביים בדבר תקיפה אפשרית באיראן, שהעלו את רף המתיחות באזור.

עוד קודם לזינוק זה, הביא החשש מגל מחאה נוסף את ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, להתערב אישית במחיר ולהורות במארס על הפחתה של 10 אגורות בבלו. בכך מנע נתניהו זמנית את חציית הרף הפסיכולוגי של 8 שקלים לליטר (בשירות מלא).

חודש לאחר מכן הורה נתניהו על הוזלה של 15 אגורות נוספות, לאחר שאת 2012 פתחה הממשלה עם ויתור של ייקור הבלו ב-20 אגורות לליטר - בהתאם להמלצת ועדת טרכטנברג. ואולם מייד לאחר שמחירי הדלק שבו לרדת בוטלו קיזוזי מס אלה, והממשלה נמנעה מלהתערב שוב במחיר הדלק.

אביב ערבי - חורף אנרגטי

החותמת הסופית לקריסת פרויקט הגז בין מצרים לישראל הגיעה באפריל. לאחר סדרת החבלות בצינור עצמו, שהחלה עם מהפכת תחריר ב-2011, הודיעו חברות הגז המצריות לספקית המצרית-ישראלית EMG על ביטול חוזה הגז שחתמו מולה, ושזכה למטריה מדינית ב-2005.

בכך הגיע לסיומו שיתוף הפעולה הכלכלי-אנרגטי בין המדינות, שהחל כעשור לפני כן ביוזמת קבוצת מרחב של יוסי מימן ואיל ההון המצרי חוסיין סאלם.

בכך גם ניתן האות לקריסה הפיננסית של עסקיו הפרטיים של מימן. בעוד מימן ושותפיו לבעלות ב-EMG פותחים בהליכי בוררות בינלאומית נגד המצרים, הגישה נגדם חברת החשמל עצמה תביעה בגין הפרת הסכם אספקת הגז. מימן עצמו גם נתבע בידי יד ימינו לשעבר, נמרוד נוביק, בגין כספים שלא שולמו לו לכאורה.

החשמל התייקר, אך הביקושים גואים

אם לא די היה בהפסקת הזרמת הגז ממצרים, שמונה מתוך עשר הבארות של דלק ונובל אנרג'י במאגר מארי B מול אשקלון קרסו, מה שהפחית בכמחצית את כמות הגז הישראלי שאמורה היתה חברת החשמל לקבל.

עלויות הדלק החלופי שנדרשה החברה לרכוש זינקו ב-12 מיליארד שקל וחייבו את ייקורו המיידי של החשמל בעשרות אחוזים. עקב החשש שזוהי גזירה שהציבור לא יוכל עמוד בה, החליטו רשות החשמל ומשרד האוצר לפרוש את הייקור הנדרש על פני שלוש שנים, והסתפקו בייקור החשמל לציבור ב-9% בשלב הראשון. זאת, תוך פיצוי החברה בדחיית תשלומי מס ובערבויות מדינה לגיוסי החוב שלה, כך שתוכל לגשר על הפער התזרימי הצפוי.

אלא שכבר בקיץ התברר כי עלויות הדלקים של החברה היו גבוהות מהצפוי, בין היתר בשל זינוק של כ-8.5% בצריכת החשמל על רקע הקיץ החם יחסית. גם החשמל היקר לא מנע את שבירת שיא הביקושים לחשמל במשק ביולי, פעמיים בתוך יומיים - 11,920 מגה-ואט. הרזרבה התפעולית של חברת החשמל הגיעה באותו שבוע עד כדי 1.8% בלבד, וגררה חששות כבדים להפסקות חשמל יזומות, שנמנעו הודות להסטת שימוש במוצרי חשמל בידי הציבור והירתמות לקוחות כבדים להסיט את צריכת החשמל לגנרטורים פרטיים.

טעות אחת יותר מדי

במקביל להיחלצותה מהמשבר התפעולי היתה חברת החשמל טרודה בניסיון להדביק את הפער התזרימי שנפער אחת לכמה חודשים בגלל הוצאות הדלק הגדלות, כשגיוסי החוב לא הספיקו כדי לכסותן. זאת, כשהחברה לא עושה די כדי להגדיל את מרחב התמרון התזרימי שלה ולייעל את מנגנוניה.

התוצאה לא איחרה לבוא, וערב יום כיפור דיווחה החברה בלקוניות כי קיים פער תזרימי של 1.5 מיליארד שקל בחישוביה לגבי התזרים. בחלוף כמה שבועות התברר כי אותו פער נבע מסדרת טעויות שבוצעו בחישוב התזרים החזוי של החברה ל-2012 התגלו ודווחו מאוחר מדי, ועלולות כעת להביא את החברה לקריסה כלכלית.

החברה נקלעה לסחרור, איבדה מהאמון של משרד האוצר, רשות ני"ע וחברות דירוג האשראי - שניהלו ביניהם מגעים לעסקת חבילה שתמנע את הורדת דירוג החוב של החברה.

דו"ח הביקורת שהזמין דירקטוריון החברה חשף תקשורת פנימית לקויה, היעדר בקרה והתנהלות כמעט מביכה של חטיבות הכספים והייצור. הפרשיה הסתיימה, לעת עתה, באמצעות חבילת חילוץ אוצרית נוספת, הגדלת ערבויות המדינה ל-2012 ל-9 מיליארד שקל, ופרישת סמנכ"ל הכספים ומנהל אגף הכספים (מבלי להודות בזיקתם לאירועים).

דיבורים על רפורמה ועוד דו"ח מבקר

ארבע שנים לאחר שנחשפו, פירסם משרד מבקר המדינה את דו"חות הביקורת שסקרו את פרשיות ההתנהלותה הפיננסית של חברת החשמל: החל בהזרמת 5.4 מיליארד שקל מכספי הציבור לכיסם של העובדים - בניגוד לדין, דרך ניפוח התחייבויותיה הפנסיוניות במיליארדי שקלים נוספים - וכלה בניהול גיוסי חוב שערורייתיים שיטילו על הציבור עלויות הון מיותרות בעשור הקרוב.

חברת החשמל אמנם נדרשה להתחיל בתיקון כמה מהעיוותים, למשל הוצאה של 600 מיליון שקל מחשבון הנאמנות שניהלה עבור מימון הטבות החשמל-חינם והשי לחג של עובדיה. ואולם היא משתהה בריקון יתר הכספים בחשבון (1.4 מיליארד שקל).

במקביל, מצוקתה הכספית של החברה הביאה לדחיית תוכניות ההתייעלות שעליהן בישרה לקראת 2012. על אף הכרזותיה, עדיין לא סיכמה החברה על הרפורמה המבנית, שצפויה להידחות בימים הקרובים בפעם העשירית - חרף מינויו של פרויקטור ממשלתי לעניין לפני כשנה.

סיבוב ראשון מול מונופול הגז החדש

בסוף 2011 חתמו חברת החשמל והשותפות במאגר הגז תמר על חוזה הענק למכירת גז בהיקף 16 מיליארד דולר למשך 15 השנים הבאות. את החתימה ליוו דיונים קשים בצמרת החברה, התפטרות דירקטורים והתערבויות רגולטורים בעסקה.

כך אמנם נעשה גם לאחר החתימה, לאחר שהתברר כי סעיפי החוזה עשויים לפגוע בתחרות במשק ואף מגלמים הטיה לכאורה שנובעת מניצול כוחה של תמר כמונופול בפועל. רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים דרשו את פתיחת חוזי הגז שעליהם חתמה שותפות תמר במשק ואת קיצורם. אלא שהם נמנעו מלהתערב במחיר הבסיס של עסקת חברת החשמל - חרף טענות מטרידות שלפיהן העסקה יקרה מדי במיליארדי שקלים.

ועדת הפיקוח על המחירים של משרדי האוצר והאנרגיה התעלמה מדו"ח שלפיו מחיר הגז במשק עשוי להיות נמוך ב-40% מזה שבו נקבה תמר בעסקת חברת החשמל והחליטה שלא להכניס לפי שעה את מחיר הגז במשק לפיקוח ממשלתי. זאת, חרף הכרזת הממונה על ההגבלים על תמר כמונופול (אחרי שכבר חתמה על עיקר חוזי האספקה במשק).

ועדת צמח מוקפאת

אז מה עושים עם הגז שהתגלה לחופי ישראל? שבעה חברי ועדת צמח המליצו השנה לייצא יותר ממחציתו, ולשריין לטובת המשק גז ל-25 שנה. אלא שהמסקנות גררו ביקורת פוליטית וציבורית שטענה להברחת משאבי הטבע של ישראל משיקולים של רווח מיידי - על חשבון תשתית אנרגטית אמינה ונקייה יותר. זאת, לצד טענות כי היצע הגז שחישבה הוועדה נהפך ללא רלוונטי לאור קידוחי האכזב במשק (ראו להלן).

משכך, נמנע עד כה נתניהו מלהעלות את המסקנות לאישור הממשלה, אף שהעיכוב משרה חוסר ודאות על פיתוח מאגר לווייתן, למשל, עשוי לעכב את העסקה להכנסת השותף הזר בו, ולהקפיא את המשך פעילות הקידוחים בים התיכון.

שרה ומירה נכשלו - המדינה מייבאת גז

משקיעי ענף חיפושי הגז והנפט קיבלו השנה תזכורת כואבת לסיכונים הטמונים בו - לצד מכה קשה שספגה התחרות בענף הגז. קידוחי שרה ומירה של אי.די.בי והכשרת היישוב היו אמורים לספק את האלטרנטיבה למונופול המסתמן של תמר - אך התבררו כקידוחי אכזב.

בהמשך איכזבו את המשקיעים גם קידוחי תנין ודולפין של דלק ונובל אנרג'י, ובעיקר קידוח שמשון, לאחר שהתברר כי הוא מכיל רק רבע מכמות הגז שנחזתה בו תחילה. זאת, רגע לפני שמפעילת הקידוח, ATP האמריקאית, נקלעת לקשיים פיננסיים, ועומדת לפני נטישת הפרויקט.

כדי לפצות על המחסור בגז עד תחילת ההזרמה מתמר ולפתוח ערוץ עתידי חלופי לצינור הגז הבודד מהמאגר לחוף, החליטה הממשלה להקים באופן מזורז מתקן לייבוא גז טבעי נוזלי (LNG), מול חופי קיסריה. מתקן הקליטה, בעלות של כ-531 מיליון שקל, נבנה על ידי נתג"ז הממשלתית באמצעות קבלן איטלקי.

את הגז עצמו תרכוש חברת החשמל במחיר גבוה יחסית מהענקית BP, וזה יגוזז 10 ק"מ מערבית לחוף באמצעות אונייה מיוחדת שתספק אקסלרייט האמריקאית. המשלוח הראשון אמור היה להתקבל כבר בנובמבר - אך עיכובים בהקמתו צפויים לדחות את המועד החגיגי לפחות לאמצע ינואר.

2013: עוד שנה של הכרעות

מחיר החשמל - לשיא

לפי המתווה של פרישת הכיסוי התעריפי שהובטח לחברת החשמל, אמור היה תעריף החשמל לעלות באפריל ב-4.4%, ובחלוף שנה - ב-3.5% נוספים. עם זאת, כבר כעת ברור כי הוצאות הדלק של החברה היו גבוהות יותר מהחזוי.

החברה נדרשה כבר לתוספת גיוסים בסך כ-4 מיליארד שקל, ועשויה להידרש למימון נוסף בגין העיכוב בייבוא הגז. לפיכך, יידרש כנראה ייקור של החשמל בשיעור חד יותר של 10%-12% כבר בפברואר-מארס. ייקור מוערך זה, אם אמנם יוחלט בממשלה שלא להתערב הפעם בסבסודו, יביא את תעריף החשמל הציבורי לשיא כל הזמנים (כ-66 אגורות לקוט"ש).

החשמל הפרטי יוצא לדרך

17 שנה לאחר שנפתח רשמית לתחרות צפוי משק החשמל להתבשר על שתי תחנות כוח פרטיות ראשונות שיתחרו בחברת החשמל על שוק לקוחותיה ויחלו באספקת חשמל בפועל כבר השנה.

תחנת OPC, שמקימה החברה לישראל, תהיה הראשונה לספק 440 מגה-ואט מיידי לאחר הזרמת הגז מתמר. בסוף השנה צפויה להצטרף לרשת גם תחנת דוראד (810 מגה ואט).

שתי התחנות יספקו כ-10% מכושר ייצור החשמל במשק, והן יחברו לתחנות הכוח התעשייתיות הפועלות כבר במשק ול-270 מגה ואט חדשים שצפויים להתחבר לרשת החשמל ב-2013 כחלק מהשדות הסולאריים הבינוניים (עד 12 מגה-ואט) בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית.

בשורת תמר מתממשת

ארבע שנים לאחר שפתחה את תור הזהב של ענף חיפושי הגז והנפט בישראל צפויה תגלית תמר לפגוש במציאות. באפריל הקרוב יחל הגז הטבעי לזרום ממאגר תמר, כ-100 ק"מ מערבית לחיפה, אל מתקני ים תטיס, כ-25 ק"מ מערבית לאשקלון, שם מוקמת אסדה מיוחדת לקליטתו, ומשם יגיע לחוף אשדוד באמצעות הצינור הקיים ממאגר ים תטיס.

אם אמנם יזרום הגז מתמר ללא מחלות ילדות, יוסר החשש מהפסקות חשמל בקיץ הבא, חברת החשמל תוכל ליהנות מהפער שבין תעריפי החשמל לבין סל הדלקים המוזל, כדי לכסות על הוצאות היתר שרשמה בשנתיים האחרונות - וגם המדינה תחל ליהנות מתמלוגים (אך לא ממיסוי ששינסקי, שייכנס לתוקף רק מאוחר יותר).

במקביל יישאו בענף עיניים לקידוחי חברת פלאג'יק במאגר אפרודיטה, שאותו חוצה גבול המים הכלכליים בין ישראל לקפריסין. זאת, לצד קידוח כריש שמתכננות דלק ונובל אנרג'י, צפונית למאגר לווייתן, ושבו העריכו השתיים פוטנציאל של כ-57 מיליארד מ"ק גז. אלה ימתינו בדריכות לדיוני הממשלה באשר לאימוצן או דחייתן של המלצות ועדת צמח לייצוא הגז, כדי להכריע בשאלת הפיתוח המסחרי של המאגרים (אם יתבררו כתגליות מסחריות).

חלוקת עור הלווייתן

ההכרעה הרגולטורית המהותית שתתקבל ב-2013 היא זו של הממונה על ההגבלים העסקיים, באשר להרכב הבעלות במאגר הענק לווייתן.

כבר לפני שנה הכריז הממונה על השותפות במאגר - דלק, נובל אנרג'י ורציו - כעל הסדר כובל, שיש בו כדי לפגוע בתחרות במשק. זאת, משום בעלותן הצולבת של דלק ונובל גם במונופול תמר (67%). ועדת צמח רמזה כי בכוונת רשות ההגבלים לחייב את דלק ונובל למכור את אחזקתן במאגר או לחייב את השותפות למכור בנפרד את הגז בשוק המקומי.

אלא שאנשי רשות ההגבלים משתהים עדיין בקבלת ההחלטה, ודנים במתווי פשרה, כשברקע שותפות לווייתן מתכוונות לדלל את אחזקותיהן ב-30% לטובת וודסייד האוסטרלית, ולהכניס שחקן זר נוסף לתמונה.

החשמל הירוק לאן?

2013 תהיה שנת הפריצה של השדות הפוטו-וולטאים הבינוניים, שצפויים לחבר לרשת החשמל 270 מגה ואט באנרגיות מתחדשות. אלא שגם באלה לא יהיה די כדי לעמוד ביעד הממשלתי להטעמת אנרגיות מתחדשות במשק (5%) עד 2014. בשבועות הקרובים תידרש הממשלה להכריע בשאלת תמהיל האנרגיה של ישראל לעשור הקרוב. זאת, בעוד שבאוצר דוחפים להנמכת רף שילוב האנרגיות המתחדשות - בעיקר כדי לחסוך בעלויות העודפות של תמרוץ החשמל הסולארי.

ב-2012 צנחו מחירי הפאנלים בעולם, וקירבו את מחירי האנרגיה הסולארית לתעריף הקונבנציונאלי - אך הביאו גם לקריסתן של חברות ענק וליציאתה של סימנס מהתחום. אלה הניעו גם את רשות החשמל לחתוך את התעריפים הסולאריים השונים בשיעור של עד 40%, למורת רוחם של היזמים.

הוזלה זו תודלקה במחיר הנמוך יחסית שנקבע במכרז אשלים הראשון, להקמת תחנה פוטו-וולטאית בנגב בהספק 30 מגה-ואט, שבו זכתה קבוצת אדיסון העולמית וכלל תעשיות - במחיר של 54 אגורות לקוט"ש בלבד.

בשני מכרזי אשלים המקבילים, להקמת תחנות גדולות יותר בטכנולוגיה תרמו-סולארית, נבחרה עד כה זוכה אחת (ברייטסורס אנרג'י ואלסטום), בעוד הקבוצה השנייה המתמודדת נתקלה בקשיים נוכח נטישה של סימנס את השותפות.

על התפלה צריך לשלם

ב-2013 צפוי להיחנך מתקן ההתפלה הרביעי בישראל, והגדול שבהם, בשורק. זאת, לצד השלמת הכפלת תפוקתו של מתקן ההתפלה בפלמחים. אלה יוסיפו למשק המים עוד 195 מיליון קוב מי ים מותפלים בשנה, אשר יביאו את שיעור המים המותפלים בצריכה הביתית והתעשייתית ל-60%.

מצד אחד, מתקני ההתפלה החדשים יביאו להסרת התלות במשקעים ובמקורות המים המידלדלים של הכנרת ומי התהום. מאידך, עלות המים המותפלים גבוהה יחסית, וגילומה בתעריף המים הציבורי צפוי להיות אחראי לעיקר הייקור הצפוי של המים - שמחירם יעלה ב-2.8% החל ב-1 בינואר.

10% מהייקור נבעו מייקור החשמל במשק, כך שהזינוק המתוכנן בתעריף צפוי לגרור בהמשך השנה עלייה נוספת במחיר המים. את העלויות האלה, אגב, ניתן היה לקזז ב-7% אם הממשלה היתה מצמצת את מספר תאגידי המים מ-52 ל-13. מהלך זה, שנדרש גם בידי דו"ח מבקר המדינה האחרון, יונח על שולחן הממשלה הבאה - כשברקע ינסה מרכז השלטון המקומי לסכלו, או לנסות ולבטל את רפורמת התאגוד כולה.