דוח אדם טבע ודין': ישראל אימצה את השיטה
שהובילה לאסון הנפט במפרץ מקסיקו
משרד האנרגיה והמים מצוי בניגוד עניינים מתמשך בכל הנוגע להסדרת קידוחי הגז והנפט, כך עולה מדוח חדש שיציג היום (ג') ארגון 'אדם טבע ודין' בדיון מיוחד בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת.
הדוח בוחן את המצב הקיים היום לפיו משרד האנרגיה והמים הוא אשר מוסמך להנפיק היתרים, רישיונות ומתן זיכיונות למאגרי הגז והנפט, זאת כאשר אותו משרד, ואף אותם ממונים במשרד האנרגיה והמים הם גם האחראים לפיקוח והסדרת ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים הנובעים מתהליך קידוחי הגז והנפט במים.
מצב זה, בו רשות אחת היא האחראית למתן רישיונות נפט על מנת להפיק ולפתח את משק האנרגיה והיא גם זו אשר אמורה להגביל את אותן חברות ולפקח עליהן מפעולות העלולות לגרום לנזק סביבתי הוא מצב השרוי בניגוד עניינים חמור ואשר השלכותיו הן פיתוח משק האנרגיה על חשבון הסביבה ובטיחות הציבור.
דוח אט"ד מציין כי מצב זה היה קיים בארה"ב עד לאסון BP – שם נקבע מיד אחרי האסון כי הסמכויות שניתנו לרשות האחראית על הקידוחים שכללו גם את פיתוח משק האנרגיה וגם פיקוח ואכיפת כל ההיבטים הסביבתיים הינן "משימות סותרות המהוות ניגוד עניינים". כמו כן, לאחר האסון הוחלט לפצל בין הסמכויות להקים רשויות נפרדות שיעסקו בתחום.
לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' על ממשלת ישראל לשנות את המצב הקיים, להפריד בין הרשות המנפיקה רשיונות לבין הרשות האחראית על ההבטים הסביבתיים: "זוהי מסקנה שהוסקה בעקבות אסונות קטסטרופליים במדינות מערביות כגון בריטניה וארצות הברית. אין צורך לחכות גם כאן לאסון, חס וחלילה, אשר בעקבותיו תוקם ועדה שאחת ממסקנותיה תהיה הפרדת רשויות".
למרות ההשלכות הסביבתיות – אין חקיקה
בנוסף, סוקר הדוח שורה של פעולות בעלות השפעות סביבתיות כתוצאה מהקידוחים בים ובהן שימוש בכימיקלים במהלך הקידוח, השלכת בוץ מזוהם לים, השלכת מים מזוהמים לים, דליפות גז ונפט. פעולות אלו גורמות לפגיעה ישירה בחי ובצומח הימיים, פגיעה ברבייה של אורגניזמים ימיים ובאיזון האקולוגי, פגיעה בבריאות הציבור דרך שרשרת המזון, זיהום חופי ועוד.
הדוח מציין כי על אף השלכות סביבתיות רחבות היקף אלו, אין בישראל חקיקה מסודרת שמסדירה את החיפושים ואת הקידוחים. לדברי כותבת הדוח, עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה וסביבה באט"ד: "אין בישראל רגולציה וחקיקה עדכנית או ייעודית המסדירה את ההיבטים הסביבתיים בכל הנוגע לחיפוש מאגרי גז ונפט, שאיבתם, הפקתם, שינועם, הפצתם, אחסונם, ייבוש הבאר וסגירתו. לאור תגליות אוצרות הטבע אל מול חופי ישראל, ניתן לראות פעילות אינטנסיבית מצד חברות אנרגיה הכוללות המשך הקידוחים המתוכננים, המשך החיפושים, בניית אסדות והקמת תשתית הצנרת, הקמת מתקני קליטת גז וכדומה. הותרת המצב המדיני והאסדרה כפי שהיא קיימת כיום מסוכנת לסביבה ולבריאות הציבור והאוכלוסייה הימית ועלולה להוביל לאסון אקולוגי בעל משמעות סביבתית וכלכלית הרסנית", כך צוין בדוח.
קרן ייעודית – לטובת הדורות הבאים
אחת ממסקנות הדוח מתייחסת להקמת קרן ייעודית לטובת פיתוח אנרגיה בת קיימא לדורות הבאים. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' מסביר: הפעולות הנוכחיות והעתידיות של הפקת הגז והנפט יובילו לכך שבעתיד, יתמעטו משאבים אלו ואף ייגמרו כליל, שכן מדובר במשאב מתכלה. המשמעות היא כי הדורות הבאים ייאלצו להתמודד עם התדלדלות משאבי האנרגיה ועם הנזקים הסביבתיים הנגרמים כתוצאה מהחזרה לדלקים המזהמים. לכן, יש להקים כבר היום קרן ייעודית שכספיה ישמשו להשקעה פיתוח ומחקר של משק האנרגיה למען הבטחת עתידם של ילדינו".
על פי 'אדם טבע ודין', הסכום המוצע להכנסות הקרן הייעודית הינו חמישית מהכנסות המדינה מהתמלוגים הקבועים בחוק הנפט ומהכנסות המדינה מחוק ששנסקי. ניתוח כלכלי שמוצג בדוח 'אדם טבע ודין' מעריך כי מדובר בסכום שיעמוד על כ- 24 מיליארד שקלים עד לשנת 2035, סכום אותו ניתן לנצל לטובת פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים והתייעלות אנרגטית.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' אמר היום בהתייחס למסקנות הדוח כי אין ספק שהפקתו המבורכת של הגז כרוכה גם בנזקים לסביבה הימית, לסביבה החופית ולאטמוספרה. "ממשלת ישראל מעולם לא מצאה לנכון לבדוק את מכלול נזקי הגז וכעת, משהוכח שלצד התועלות הגדולות ישנם גם נזקים, עליה לעדכן בדחיפות את החקיקה הקיימת, ללמוד מהאסונות שכבר התרחשו בעולם ולהבטיח את משק האנרגיה בישראל גם לדורות הבאים".
ח"כ דב חנין: "ברור לחלוטין שנדרשת חשיבה אחרת לגמרי בתחומי הנפט והגז בים התיכון. אסור לאפשר להפוך את הברכה לקללה. נדרשת הסדרה סביבתית עדכנית וחוק נפט וגז מודרני שיחליף את חוק הנפט הארכאי משנת 1952. חייבים גם לאמץ את מסקנות החקירה האמריקאית בפרשת אסון מפרץ מקסיקו וליצור רגולציה סביבתית בעלת מעמד עצמאי ונפרדת מזו של משרד האנרגיה. בנוסף על כך, חיוני גם להקדיש חלק מהכנסות הגז הצפויות לפיתוח אנרגיה מתחדשת, חיסכון באנרגיה והגנות על הסביבה בים ובכלל".