המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, אישרה היום 7.2.12 תוכנית מתאר להצבת מצוף ימי לקליטת גז נוזלי טבעי מול חופי חדרה תמ"א 37/ א/ 2/ 6 עתה תועבר התוכנית לאישור המשלה.
המועצה הארצית אישרה תוכנית מתאר ארצית שתאפשר הצבת מצוף ימי לקליטת גז טבעי נוזלי שיגיע באוניות לחופי ישראל, לאחר ששמעה את ההתנגדויות הציבור, עיריית חדרה והערות הועדות המחוזיות.
נוכח החשש מהמחסור הצפוי בהספקת הגז הטבעי, קידמו משרד הפנים והמועצה הארצית את תוכנית המתאר הארצית במהירות שיא של 6 חודשים, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות הרלוונטיות ובניהן עיריית חדרה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים , משרד הביטחון ושיתוף הציבור.

לצורך אישור התוכנית נערך סקר סיכונים, שהעלה כי המצוף המוצע לא צפוי לגרום למפגעים סביבתיים או סכנה לציבור. המועצה סברה שמרחקי ההפרדה בין מתקן הקליטה לציבור הינם סבירים.

המועצה ציינה כי התוכנית מתייחסת למתן היתר להצבת מתקן הקליטה ולא לפעילות האונייה שתתחבר למתקן. אופן תפעול המתקן יתואם מול משרד הביטחון, שינחה לגבי הוראות הביטחון במרחב התוכנית.
משרד האנרגיה והמים והיזם יכינו תוכנית הפעלה למתקן למניעת זיהום ימי, שתאושר על ידי משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה .

בחברה להגנת הטבע, שנציגתה הצביעה בעד התוכנית, בירכו על אישורה: "החברה להגנת הטבע תומכת במשק אנרגיה המבוסס על גז טבעי ורואה חשיבות רבה מבחינה סביבתית באספקת גז טבעי".

על פי החומר שהועבר לחברי המועצה הארצית (המצורף למעלה), משק האנרגיה בכלל ומשק החשמל בפרט, הולך ומתבסס על הגז הטבעי וקצב הפיתוח של המשק צפוי להימשך גם בעתיד.
על פי דברי ההסבר, מאגר "מרי B" הולך ומידלדל, אף בקצב מהיר מהצפוי, בשל הפרעות ברציפות האספקה ממצרים. יחד עם זאת, חיבור מאגר "תמר" למערכת ההולכה הארצית מתוכנן רק באפריל 2013, כאשר הערכה זו עלולה להתבדות עקב המורכבות התכנונית וההנדסית של הפרויקט.

לכן, לדעת המדינה, הפתרון למחסור הצפוי בגז טבעי בלוח זמנים קצר הוא ייבוא גז טבעי נוזלי (גט"ן), בהיקף של 1.5-2.5 BCM לשנה, באמצעות אונייה מגזזת – אונייה המובילה גז טבעי במצב נוזלי, כשעל גבי האונייה עצמה מתבצעת הפיכת הנוזל לגז (גיזוז) בלחץ גבוה. לצורך קליטת הגז נחוץ מתקן מצומצם יחסית, שניתן להקימו תוך חודשים ספורים – מצוף ימי (BUOY), אליו מתחברת האונייה, וממנו יכול לעבור הגז ישירות אל מערכת ההולכה הארצית הקיימת באמצעות מגוף וצינור.

על פי החומר, המתקן המוצע בתוכנית ממקום במרחק של כ - 11 ק"מ מול חופי חדרה, אליו תחובר צנרת אשר ממוקמת מהמתקן ועד לנקודת החיבור הימית (על גבי התוואי הימי הקיים להולכת הגז) באורך של כ- 6.5 ק"מ .
עוד נכתב כי נבחנו חלופות בהתאם לעמידה בתנאי סף אשר הוגדרו על ידי המועצה הארצית, בהם אפשרות לקבלת שירותי נמל, מיקום צפונית לרידינג, לשם הגדלת אמינות אספקה וקיום צינור גז שניתן להתחבר אליו. החלופה שנבחרה (מול חופי חדרה) עמדה בכל תנאי הסף כאמור.

תמ"א/ 37/ א/ 2/ 6 "מצוף ימי" - דברי הסבר

משק האנרגיה בכלל, ומשק החשמל בפרט, הולך ומתבסס על הגז הטבעי. ב-5 השנים האחרונות גדלה הצריכה מ- 1.6 BCM לשנה ב-2005 לכ- 5.3 BCM לשנה ב- 2010. קצב הפיתוח של המשק צפוי להימשך גם בעתיד, כאשר הביקוש צפוי לגדול לרמה של 7.5 BCM ב-2013 ול-8.8 BCM לשנה ב- 2015.
מאגר "מרי B" הולך ומידלדל, אף בקצב מהיר מהצפוי בשל הפרעות ברציפות האספקה ממצרים. יחד עם זאת, חיבור מאגר "תמר" למערכת ההולכה הארצית מתוכנן רק באפריל 2013, כאשר הערכה זו עלולה להתבדות עקב המורכבות התכנונית וההנדסית של הפרויקט.

הפתרון למחסור הצפוי בגז טבעי בלוח זמנים קצר הוא ייבוא גז טבעי נוזלי (גט"ן), בהיקף של 1.5-2.5 BCM לשנה, באמצעות אוניה מגזזת – אוניה המובילה גז טבעי במצב נוזלי, כשעל גבי האוניה עצמה מתבצעת הפיכת הנוזל לגז (גיזוז) בלחץ גבוה. לצורך קליטת הגז נחוץ מתקן מצומצם יחסית, שניתן להקימו תוך חודשים ספורים – מצוף ימי (BUOY), אליו מתחברת האוניה, וממנו יכול לעבור הגז ישירות אל מערכת ההולכה הארצית הקיימת באמצעות מגוף וצינור.

מערכת ה- BUOY קולטת גז טבעי (בפאזה גזית) בלחץ גבוה מאונייה מגזזת ומורכבת ממספר חלקים:
• מצוף ייעודי אשר מצוי בשגרה מתחת לפני הים ומסומן ע"י מצוף סימון קטן הצף על פני המים.
• 8 עיגונים לקרקעית הים, בשמונה נקודות ברדיוס של כ- 800 מטר ממרכז למצוף.
• צינור גמיש בקוטר "14.
• שתי מערכות מגופים תת ימיות (PLEM) האחת בקרבת המצוף והשניה בקרבה לחיבור ה- T הקיים.
• צינור קשיח בקוטר "20.
• "מחבר" למערכת ההולכה.

המתקן המוצע בתוכנית ממקום במרחק של כ- 11 ק"מ מול חופי חדרה, אליו תחובר צנרת אשר ממוקמת מהמתקן ועד לנקודת החיבור הימית (על גבי התוואי הימי הקיים להולכת הגז) באורך של כ- 6.5 ק"מ .

נבחנו חלופות בהתאם לעמידה בתנאי סף אשר הוגדרו על ידי המועצה הארצית:
1) אפשרות לקבלת שירותי נמל.
2) מיקום צפונית לרידינג לשם הגדלת אמינות אספקה.
3) קיום צינור גז שניתן להתחבר אליו.

החלופה שנבחרה (מול חופי חדרה) עמדה בכל תנאי הסף כאמור.

התוכנית מלווה במסמך סביבתי למתקן הכולל בדיקות של החי והצומח הימי, בדיקות בטיחותיות , בדיקות ססמולוגיות, בדיקת רעשי זרימה, ולבסוף ממליץ על חלופה מועדפת מול חופי חדרה לתוואי ולמצוף והוראות בתוכנית שעניינן מזעור הפגיעה הסביבתית והבטחת בטיחות המערכת.

התכנית כוללת כנספח דו"ח מרחקי הפרדה שנערך על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. על פי ממצאי הדו"ח יש לקבוע אזור מגבלות בתכנית במרחק של כ 1 ק"מ מהמצוף בו יאסרו שימושים המוגדרים כרצפטור ציבורי. לאור העבודה שתחום זה מצוי בתוך הרצועה המוגדרת כרצועת תשתיות ובה מוטלות מגבלות שאינן מאפשרות קיום שימושים אלו, לא מסומן תחום המגבלות בתכנית.

נוכח המחסור הצפוי בהספקת גז הטבעי לישראל, מתייחסת ממשלת ישראל לתוכנית זו כאל תוכנית חירום ומקדמת אותה בעדיפות עליונה.
הוראה על הכנת התוכנית ניתנה במועצה הארצית ביולי 2011. המועצה הארצית אישרה את ההנחיות לעריכת המסמך הסביבתי לתוכנית באוגוסט 2011 ודנה בחלופות המאקרו למיקום המתקן בספטמבר 2011.

התוכנית הועברה להערות הועדות המחוזיות ולהשגות הציבור בדצמבר 2012 למשך של 45 יום בהתאם להחלטת המועצה הארצית מיום 6.12.11.
לתוכנית הוגשו הערות הועדה המחוזית חיפה והערות הועדה המקומית חדרה (שהוגשו לועדה המחוזית).